Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 10

10 וא״ת מאחל שבתורה כתיב חי אנכי לעולם ואולם חי אני וימלא כבוד ה׳ את כל הארץ ובנביאים כתיב את השמים ואת הארץ אני מלא ובכתוב׳' כתיב וימלא כבודו את כל הארץ אס כן למת נאמר נשא לבבינו אל כפיס אל אל בשמים והלא הוא בארץ וממלאה ולמת נאמר כי האלהיס בשמים וכת׳' ויתפלל חזקיה' וישעיה׳ בן אמוץ כל זאת השמים שני השמים כשאי והארץ הדוס רגלי וכתי' משמים הביני ה׳ לאה את כל בני האדם והלא כתי' האל מקרוב אני ולא האל מרחוק פלא את השמים ואת הארץ אני מלא ואמרו רז״ל פי׳ מצות המתפלל צריך שיתן עיניו למניה ולנו למעלה ובפ״ק דברנות צריך להיות מקום קבוע לתפלתו שנאמ' אל המקום אשי עמד שם את פני ת׳ יתפלל בכל מקום שירצה כי מלא כל הארץ כבודו הלא בזמן שבית המקדש קיים היה ונראה ינקום כבוד בהיכל קדש כנגד בית המקדש כי שם מקום לעד למלאכים עולים ויורדים וזה שעל השמים על כן הכלובין היו פולשין כנפיהן למעלה כמו שלמה כלפי עיני המלך ששם מלאה כבודו למלאכים וגס בחר בנו בנוי לתלפיות לתפילות והיו עיני ולבי שם כל הימים כי המלאכים הממונין צליכין מקום קדוש כי על פיהם גזר לעשותו ובמקום שמראה כבודו שם הוא חפץ שיהיו רצון המתפללים על כן צריך לקבוע מקום לתפילתו וכשאדם משתחוה במקום שכבודו שם והבורא בכבודו ומנהיגו בחפצו להודיע לנביא חפץ בוראו ומשתחוה לו הרי מאמין בנורא יתברך וכתי׳ וינן שם מזבח לה' הנראה אליו ובתוך הדמיון הבורא המנהיגו ויראו את אלהי ישראל והבורא שמתיו וביד הנביאים אדמה שני בית אלפים עולמות בפ״ק דע״ז. ובאותו דמיון נגמור תשלום הצדיקים אז מלאכים שואלים איה מקום כבודו לשיפנו שם לנורא ובמקום שידע דוד שעשוס לשמוע שם התפילות אמר לבנות בית המקדש. ובמקום שלומדים ניוב להתפלל דכתי׳ בכל מקום אשר אזכיר את שמי וגוי ואני תפלתי לך ת' עת רצון וגו׳ אז ישמח לב מבקשי הי. הבורא ועושה הכל י' הוויות יש לו ראשון ואחרון מעלה ומעה ודי רוחות והוא בנכבד ובחילופו באור ובחושך ו נ p פ ר י צ ר ה דע וחשוב וצור והעמיד על בוריו והשב יוצר על מכונו כי הוא יוצר ובורא לבדו ואין זולתו ומדתו שאין להם שוך וכן י׳ אלהיס בקריאה שאין נמחקין וכן יש י׳ בפסוק נקרייה ואין עוד ו' מהם אני ואין עוד ודי מהם ואין עוד, ומה שאמר בשפר ת ק ומת 5) אמר ר' ישמעאל אני ועקיבא ערבים בדבר כלפי שיעור הכבוד הניאה והבורא הוא המנהיג והממלא כל העולמים וחוץ לעולמים לו אכרע ואשתחוה וכבודו הוא אמונתי אליו בקשתי וזהו ושכינת עזו גגנהי מרומים הוא אל הינו הבורא וזו היא האמונה הנאמנת ה׳ אלהינו ה׳ אחד. כל היודע זה ומבין בדעתו וחושב באהבתו ויראתו ובתורתו מובעת לו שהוא בן העולם הנא. הצדיהיס רואים פני שכינה כנגדם כי יראו איך ממלא הכל וימשוך רוחם אליו וכשהם עולים נצרפיס באש של פני כסא הכבוד ואחיי כן מונחים בצרור החיים ושם נהנין מזיו השכינה יש זוכה ליקרב יותר מחבירו וכן נפשות הצדיקים כל אחד נהנה לפי מעשיו ואשריו מי שיתקרב ושם יגלה להם סודו ואת ישרים סודו וישמעו דברי אלהים חיים ויבינו ושם מליצים על ישראל ועל כל עושי עובה אותם הישרים בלבותם ולעתים כשהשמים והארץ יכלו זה העולם יהיה מים במים יעשה לתם כמו כנפיים ויפרחו להם סביב השכינה זהו ואת אחרונים אני הוא ועם האחרונים 5) הוא שפר שיטור קומה סמצאהו בספר רזיאל. וגם מאמר זה מובא נאנרש הלמבץ.