Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 8

בכל ויהיהל. זמה שתמצא בדברי הנגיאיס כינויץ שאמרו דרך משל נענין זה תמצא המשל נשאר דברים:ראש וכובע ישועה בראשו ראשו כתס פז. ע י ן עץ ה׳ אל יראיו עיני ה׳ אל צדיקים בעיני ה׳ אלהיס.אזן ואזניו אל שועתס בכיתם באזני הי. פת אל פי חי. שפה ומוצא שפתי לא אשנה. פנים יאר ה׳ פניו. לב ויאמר ת' אל לבו. יד הנה יד הי. מ עי ס על כן המו מעי לו. רגלים ותחת רגליו. וכן תמצא לאין, ראש וראש עפרות תבל. עין, וכסא את עין הארך. אזן האזיני הארץ. פה ותפתח תארך את פיה. שפת על שפת היאור. פגים על פני כל הארך. יד, יד הנהר. לב, קפאו תהומות בלב ים. טבור יושבי על טבור הארץ, בטן מבטן שאול שועתי. רחם, בניחו מרחם יצא. כנף, מכנף הארץ זמירות שמענו. ירך, יקנצתים מירכתי צפון ארץ, ומצינו השמים מספרים כבוד אל אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה, והאבן שמעת את דברי ה' ההרים והגבעות יפצחו לפניכם דנת וכל עצי השדה ימחאו כף, התריס רקדו כאלים, וכל גבעות תתמוגגנה. כל אלת משלים הס אך כלפי גנוה ומעלת כבודו שייך לומד ראש שני כבודי ומרים ראשי כלפי עזר וחזיון עינו לומר ואשימה עיני עליו, ולהשמעת קול תפלה שייך לדינר ושועתי לפניו תבא באזניו, ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני, אמירת צווי שייך לומר פה על פי אהרן וכמו שפתי צדיק ירעו רבים, ולגבי רצון לעובדיו ידבר פנים באור פני מלך חיים ובעוברים רצונו ונתתי את פני, רואת אנכי את פני אביכן, ופניה לא תיו לה עוד, ולנבומת שמראה וירא ישראל את היד הגדולה, ונודע יד ת׳ באדם ויושביהן קצרי יד על גני חכמת לב וכתוב לב חכם, מעים בהרהורי מחשבות האדם המו מעי ותורתך בתוך מעי, רגל על גבי מנוחת וגבורה מטי אויביך הדוס לרגליך. הנפש היא הנשמה היא תעיד על הנורא שאין לה אברים רק שנפחת מרוח קדשו וכל שכן נורא כל אין לו כאברי אדם לכן נאמר ברני נפשי את ה' שהנשמה דומה לו בדאיתת פ״ק דנרכות לכך אמר דוד ברכי נפשי את ח׳ והנביאים היו נשבעים בנפש חי ת' אשר פדה נפשי חי ה' אשר עשה לנו הנפש לכך הזהיר משה איש האלהיס ונשמרתם מאוד לנפשותכס כי לא ראיתם כל תמונה מה הנפש אינה יודעת תמונתה כך הנורא, ותמונת בניי פרצוף אדם וכתיב ותמונה אינכם רואים זולתי קול אס כן מה דמות תערכו לו ואל מי הדמיוני ואשוה יאמר קדוש, למי הדמיוני והשוו והמשילו ונדמה. היי הנ״ת העלים מישראל כל תמונת שלא יעשו כמוהו כי אין לנורא דמות בריותיו, ומה שכתוב ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמינו כדמותינו ויברא אלהיס אח האדם בצלמו כדמותו בצלמו עשת אותו זה ספר תולדות אדם אדם וגו׳ שופך דם, לא שיש לבורא דמות וצלם #ריותיו אלא פי' נצלמינו שאנו חפצים להתראות לנביאים בפרצוף החמוד הוא פרצוף האדם צלם המיוחד לנו דמות דמיון הנראה לנו כבוד ויקר זהו בצלמו על דרך היקר והכבוד שחפץ באדם כדפדיש ר ני נ ו סעדיה כמו אע״פ שכתוב לה׳ הארץ ומלואה קרא לארץ ישראל ארצו לפי שבחר בת ומה שנקרא אש אוכלת כמו אש שבוערת בלבו נוקם ונוטר לאויביו כי באש ה׳ נשפט כי לבורא אין כלום איברים עליו ודמיון וכל החבורים כי על כל בורא עולם אין שייך נו צלם ודמות ואברים אין אלה כלל. תראה המתרגם אח פ* ה׳ על מימרא דתי בעיני ה' קדם ת׳ יד ה׳ החלו הן קדם ה' ותחת רגליו כמעשה וחחות כורסי יקר. באמת ובשבועה אין ליוצר לא דמות ולא צורה ונזה אבותינו הקדושים מאהיניס כל מה שיש נשיר השירים ראשו קווצותיו עיניו לחייו שפתותיו ידיו מעיו שוקיו חבו אינו אלא הסל. תראה