Kokhve Yitsḥaḳ · 1862-01-01 · 27 (1862) · p. Seite 6

6 מה זה מהרת - אך מה אעאל ככה - הלעולם!חיו נביאים, רוח י אל בם נחה? ואחי אויר תורה הלנצח יןימים,׳‘- הלא עת ופגע אחדי לכל ברואי חלד. תהתימו יכרעו יחד׳ ב עזב ’כילד׳ כבור עו־יץ. הלועז בה׳ עוכר דת ותמים! ועת האמות בלא יומו פועל מערים. אז אבל מסביב בכל פנה ועברים. זעל'חסיד בי כמת כי סם תמים דרך; בי מי יבוא תחתיו׳ מי;מלאי מקומו? מי ידאה בכנפי רוח לעופף למרומו׳ אם ,קרן יאור בבה ליקרו אין’ערך? - ידיד־יו מתאוננים מסביב לקבר, והוא לשימי רום ככר נעאיהאכר, בצל עדי להתלונן ולחיות' היי רוח - מי ייאמר לו מת׳ בנועו טרם בלותו? אזכרתו עמורה נצח נם'אחרי מותו׳ 'והגיון רוחו חרות לעד עליי לוה. ונם אתה ידידנו ׳ אף בי כבה אורך, בכל זאת בקרבנו עוד נעיאיר הודך, וחן צדקך וחכטתך עד אחרית הימים ׳ ביי עמע מחקריך לעד בל;דעקה יי וכל’מפעליות נדבתך בקרב הארץ לברכה, T T: I ... I X I: T :• *II T : הכרך בנך אלהים לא יכבה לעולמים! de« Heile« bewähren könnte und müßte, um, im hochherzigen Sinne de« verewigten Gründer« wirkend und Förderung schaffend, zum ewig dauernden Ehrenmonumente für ihn zu werden, Möge die fromme, hervorragend geistreiche und biedere Witwe de« in Gott Entschlafenen sich hiemit bcwogen fühlen, diese» Wunsch als Anwalt srcundlichst zu befürworten und einen Lorbeer unsterblichen Verdienstes um die jüdische Literatur in Oesterreich, ebenbürtig jenem ihres Gatten, sich hiedurch erringen. Stern.