Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 95

95 ואמונות שוא הרנה (לג) אלה נבערים מדעה ישאלו איתני. אין לא חכמינו בכשוף, oft כהיב בהורה מכפיפה לא החיה? ונעלה אוב העלהה אה שמואל הרואה(לד) הלא להס לדעה דברי הדאב״ע;»ל. נאמרו אס הכשוף היה אמה או דבר חנמה לא אקלחו החידה האוהנח האמה והחכמה.ואשר היא מקור כל המנמוה (לה) וכן דברי הרמנ׳יסזצ״ל pp» הלמה עבו״ם (לו) ודברי רד״ק נדבר נעלה אוב. — וכן האיילים יחשבו לעון לנו אס נגדל שעלות ראשינו. ויקראו שערות ארונות קליפות. אבשלום רכב על הפרד ויבא המה שנן האלה ויחזק בשערות ראשו בין השמים ונין הארץ. אס קצרים היו שערות ראשו אין נתלה בהן? ידעתי ני תאמרו נ׳ התורה אמרה וידעה היום והשניה אל לנגן כי הי בשמים ממעל. — וזהו דברי חדה שער היחיד ע״ג: אן לרעת אס אנחנו חייבים לחקור על היחיד נדלן העיון אומר ני בל מי שיוכל למקור ענין הזה והדומה לו מן הענ׳ניס המושכלים נדרך הסברא השכלית חייב לחקור עליו כיד ה׳ העונה עליו. והמתעלם מחקור הרי זה מגונה . — והן הן דברי הנביא אל יתהלל מנם בחכמתו וגביר בגבורתו כי אס בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אות׳. ואמרו היודע למשוב בתקופות ואינו חושב עציו נאמר את פועל ה י לא יראו(שנת פ״ז) ואמרו באיכה רבתי עוב ה׳ לקויו. יכול לבל ת״ל לנפש תדרשנו.— המתחסדים ייפו סכלותם בסקירות אסדות אלהית נאמרם כ׳ שכל האדם קצר מהשיג. וני אסור לחקור. צא בן משב נעל במינוח עולם פרק כ״ד ואין יעלם מציאותן עם גודל פרסום מעשין והגלותם. ואם תכלית הראוסם מחייב לנו העלמם לקצורנו לא בכל זאת נחדל מלהכיר גדלו כי חוזק הסחרו יעיד עליו למקלרים כמו שיגלהו חוזק הראות למשיגיס.״ — (לג) רן דרך האויל אשר ישר בעיניו לי תן דופי ביודעי מדע כמו שכתב עקרים מאמר ג' פכ״ג: "שכל אדם מדרכו לחשוב מחשבות וליחס לעצמו התבוננות והשכל יותר מנל מה שזולתו. עד שתמלא נמה פתאים ונשים ועמי הארץ מדברים תועה על החכמים ויחשבו עצמם משכילים יותר מהם. אמי הכתוב שאן- אס יראה להסולק שהסכמים אומרים על ימין שהיא שמאל ועל שמאל ימין לא יזס מדבריהם לעולם.« — (לד) הנה נאמת לא יוכל שאת שתהיה הנפש האנושית תחת ממשלת מלאכת האוב הפחותה ויומה לה וריש שחשלוע להרגיז איש קדוש אלה׳ ישראל בשמואל הנביא. ואני בעניי דרשחי עליו והמפרשים גם מהמדרשים ולא ענו דבר שיוסר בו הזרות הגדול הזה ולא מקצתו לבד זה מצאנו ראינו מפי קצת גאונים זיל שאמרו דכגון דא ודאי אץ לחוש לפשע הכתובים. גם נ׳ הסכימו מדרשי זיל עמה ם 7— עקידה שער ס״ה. — וכן דבר• הרד״ק על ע נין זה. וספר מנורת המאור ננ נ׳ חלק נ׳ פ״א אומר: "דברי ה כ שופץ מסבבים לאדם להסיר בטחונו מהאל אשר הוא גוזר ומקיים. ומתעסקים גהנלילשוא והם בדברי שדים ורוח טמאה ועל כל אלה הזהירה התורה לפי שכל אלו הדברים הם הבלים ורוחות. ודברי פתוים הנעשים לריקים. ובאמת אינן מעלץולא מורידין. ודבר נמנשיפה בנשים יותר מבאיש לפי שהנשים דעתן קלות ומוטבעות נזה יותר מן האנשים. וראה שו״ת הרשנ״א אגרת הנדרש׳ וזהו דברי בעל מקור חיים פרשת קדושים. ודע כי מעשה הכשוף והניחוש הוא הבל וריק כי אין מעלין ולא מורידי! אבל יובלו להזיק לאיש הנענע נכח דמיונו נהם ולכן אמרו מאן דקפיד קפדי ליה ד לא קפיד לא קפדי ליה אבל מי ששם חשקו ותאוחו וכונתו ובטחונו בה׳ הוא יהיה לו למגן ולמחסה ביום זעם ולא יוכל הכשוף להזיקו, ולפיכן אמר ר׳ חנינא לההוא אתחא שקיצי אין עוד מלבדו כתיב כמו שהוא בגמרא דחולין. ולכן צותה חודתינו הקדושה לעקר זאת האמונה מן העולם. ה) הרב המקובל ר׳ משה נועריל בפרושו לספר יצירה כתב: «לא יכנס שוס אדם לזה הפרדס שהם פשע רמז דרש סוד ביסודות הקבלה שלא עיין בחכמת הפילוסופים — כי האלהיס! חכמת הפילוסופים נקשרת בחכמת הקבלה כמו שלהבת בגחלת— והיום ראיתי בני ציון היקרים שדלת זאת החכמת לפניהם ננעלת. וידמה לעם יון שאם יסקרו בחכמת הפילוסופיה ישימו תורת משה פלסתר ודרך רמיה . ואץ זה כי תור תינו הקדושה נקראת פילוסופיה הטהורה.״ — י) מכשיפה לא תחיה * ודברים האלו בלן דברי שקר וכזב הן. והם שתטעו נהם עובדי עכויס הקדמונים ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו. ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן. שנאמר כי לא נמש ביעקב. ונאמר בי הגויס האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים'ואל קוסמים ישמעו. כל המאמין נדברים האלו