Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 90

ומהכהינין והקריין הרנה דרשוה דישו חז״ל וארשום קצה מהמה בירושלמי פתחים (פרק ע״פ הייה) וארנה אח זרעו כמה דינים עשיתי עמו עד שלא נחהי לו אם יצחק ורו׳ ובקומה (מ״נ ני) נתיב מערות וקר" מערכות ארי" כוי כהיג הרפה וקר" ערפה(ערש״י פס) ונקנהדרין (כ׳ אי) דרש רנא כוי כתיב להכרות וקר" להברות נתמילה להכרותו ונתון- להניותו ושם ן (ע׳ אי) ויין ישמח וגוי וקרי׳ ישמח זכה משמחתו לא זכה משממו (ערם׳" שם) אשר לדעתי I הפי׳ של זה המאמר היקשה בהבנתו דגרתי׳ כתיב ישמה וקרי' ישמח (ראה בתו' שנת נ״ה ני I דייה מעניים כתיב) זכה משמחתו לא זנה משממחז לפי שלשון ׳שמה נה״א משמע שמה ושאיה 1 (ישע" כ״ד) גם פקקי הלנות נשמע" מן הדא וכמי׳ ש בחולין(י״ז בי) מנין לבדיקת תנין מן הפורה שנאי ושחטתם נזה כוי פירש״ ומדקאמר נזה ש״ מ תכין בדק להם עכ«ל. ומהתמה שלא מחקו המתקנים ברצון נפשם שלא עפ״י המקורה מלת בזה? שאין לה מונן מזולת הדרש. גם בכתובות (ת״ח ני) אמרו הלכה מנין לאבל שמיקב נראם שני אבחר דרכם ואשב ראם כוי ינחם כתיב (ערש״י ותו׳ שם) והובא להלנה נעזר זש״ע (יו*ד שע״ו) וכן נתונה (ל״ו אי) לולב הגזול פקול נו׳ כי אני ה׳ אוהב משפע שונא גזל נעולה כוי פרשי" נעולות שאתם מניאין לי ענ״ל ולדעתם החפשית יותר נאות לענין שונא גז ל ועולי.? — מכל הלין נשמע שהמאמר בנדרים (שהבאתי לעיל) לדברים ככתבן הוא דאתי ני הכל הלמ״מ אין נגרע דבר לא נמו 1 שפי׳ נו רא״ב במקורה המקורה. וכי תשאלני לאמר_מנץ ה" משה יודע נדברים הרעים .-^שנירמ" ובמגילת אינה? אני אשיבך עפיי שאלתך דידע אן- מקריאת המגילה וכמים (מגילה י״ח) ככל הדברים מלמד שהראה הקנייה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי תופרים וכוי ואחתום I אח ינרי עם דברי החכם הגדול ראנ״ע זי׳ ל נשפי הצחות השמי לך ושמור נפשך מאד שלא , האמין בדברי המדקדק שהזכיר נתפרו יותר ממאה מלוח ואמר ני כלם צריכים חלון- חלילה כי w, איננו נכון בדברי מול ואן- ני בדברי אלה ים חיים ותפרו ראוי לתש ר ן- עכ״ל דבריו אמת ציקו יחדו וגבר הנס שומע יודה נ׳ אתו הלין משוגתו לא יוכל להכחיש כי אם מי שלא ראה מאורות קבלת מז״ל מימיו ותהי לו חז ו ת הכל כדברי התפר החתום.- (ההמשך במחברת הבאה,) Nach Aoung.) Von Michael) — שעיפי לילה. .Geidmann (תמשו.) ח שושנת החיים עוד פה סגורה לא תתן ריחה י עודנה צעירה. פה הנשף?.שחרי לבקרים, ההיות לא פתח לנו עוד השערים אך הפות בידו החזקה והשחורה ישבר הבריח הגדול והנורא ירוצץ קיר חומד מאסדינו. יצו פקח קח 1 וחפשים נצא כמבצתו האפרוח. באפרוח עוד טרם יבא אף באבו עודנו טמון במתני אביו בחבו. כן תעמוד הרחק מהחיים נפשינו. עדי נבקע הקליפה המקפת ארצינו י ונעל שמיטה הדחק מבית חומר. שם בין צבאיו ד׳ יתן אומר. ושם בין מלאכי מעל ׳ שרפי שמי טוהר. גם בני אדם יחיו חיי חן וזוהר. ט ובכל זאת האדם יחצוב לו פד, קברים. ויקבור את תקותו בבורות נשברים;