Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 91

91 עבד האדמה. אסור בנחושתי הבליו ׳ יביט מטה, ולא יראה שמי טוהר אשר עליו! בעמקיו ינוח בעצלתים, ואלהים חיים יתן לו בנסים להגביה עוף למקום שמה עץ החיים יגמול פרי חיי עד, תאוה לעינים, פרי חיי נצח, בחן ובנעימות מלואה. :ז־\* V,- ־ וצבאי שחק ושרפי מעל יארוה י אשר שמה שמש הצדקה בתקפה זורחת. וגילת שמים בהוד והדר פורחת׳, שם לא ישתרע למאת שנים הרגע, שם אפם זמן, מות, חליפה ופגע י - הה אנוש! הלא מצער צבאך עלי חלדך ועפרך, איככה תשכח נפשך, הודך ויקרך. ובבהמה בבקעה תפול חלל, ולא תקו לתחיה לאבדון לשלל? הלא רוחך הנשאה עלי עפרות תבל ומכלה בחח ואונה בשעשועי הבל v רוחך אשר חיי עד לה היצגו למטרה רודפת מעדני ריק, כלי יוצר נשברה; אך לנדוף מוץ קל לטבוע זבוב הפעם! הלוא הוא כים רועש, כסער מתחולל בזעם, אולם לבב מי ימחץ קשת מוסרי? אך לבבי בקרבי יפצע חץ דברי < הקשתי לבי לפנים כאבן נחושה בכבלי הבל אסרתי רוחי החלושה, כערוגת שממית סבבוני חבלי עוני, כתרוני בכחש חזיוני דמיוני 1 בחיק תענוגי חלד השלך השלכתי, וכנפי רוחי רפו, נדמיתי שכחתי;- הן חזיון לילה טוב הוא לבעלהו יעיר אנוש על מעשיו יפעלהו; אכן חלום בהקיץ - דאבון בחברתו, הוי, לבעליו אך כאב ועצב מנתו.- רבות חלמתי אני לפנים גלוי עינים! דמיתי חיי חלדי חיי שמים, כטבעת אחוזה בלי אחרית וסוף, סבבוני בחלומי שמחות לרוב. r משמחת נצח חלסתי, בחברת מהתלים, ייו* מששונים בטוחים ונאמנים, על משברי גלים בין דרדרי חלד, משושנים ופרחים ׳ במחשך וסער החיים, מאור שמש נצחים. * 10