Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 86

ד — 5)8 — ש קנן, מה דרוש י,חקיר< האנשים האלה יונילון אל מי מנוחות לשבור צמאונך, לג תבונתם ישקוך, משדי חכמתם ירווך, מד כי גם אתה תהיה לאיש, ובקהל נמנים תבוש; אכן מבלי משים למדתי לדעת, ני חליפות שם אלוהים בתבל אלצו, ואשר ופרח בבקר לערב ימולל ויבש, מעמיס היו ימי תקותי, חלפו הלכו למו עם אניות :ה. נמעע שקנוה המיל מני המולת הבוערים אוהבי חשך וצלמות לבל תגלה מרותם, :עט הונן בצדק כתא אדוני בנפול מלכם, *) והנה המות דרך קשתו ואמי הקומה ויל לארץ: הגבר הנכבד יוסן> פערל שב אל אשל לוקס משם ואחריו משך נזיר ההגונה ומן קראכמאל להתהלך אתו נין נאות עדן; וגם אדוני, ד׳ יאריך ימיו, בראותו,כי ן עוד איש כלבבו, פתו אמונים, עזב אלן מאפליה, ויתע עירה פראג, קרוא מנננדיה )'וליה. נכה נשאלה בת טארנאפאל גלמודה ועזובה, שלשה עמודי התוך נלקחו ואנכי :מדתי משתומם על המראה, איך כרגע בתור רב הסובל ת מוט האניה ונפנות הרועים; ניהס יתעו הצאן? אז יעצוני כליות׳ לשוב אל ארן מולדת• אלצה אונגארן ולנקר \ \'<r מדרש העמים, כי עד הנה למדתי בלא הדרים, קראתי זעיר שם, זעיר שם |לא למערה; כאשר זממתי עשיתי; באתי הלום ואחרי הנחלתי לי ידיעה קטנה נשפת |ז«י נתן לי רשיון לשמוע לימודי הרהעטאליק; פה קראתי בשקידה רבה תפרי | י דברי שפת רומי, למדתי חקי הדבור ודרכי המליצה; פת נודעו לי קורות לאומי קדם {; קום מושבותם, אלחותיהם ודעותיהם, פה גם על מפתן שפס יון העמדה׳ רגלי, כן י - עשעתי על ברכי המדע, בלב שקט עיני צפו אל ימים עברו, נין זרועי החכמה שכחתי ‘:לי יום יום, והנאות לא הפחידוני. אכן גם פה המרדה׳ מגן שלומי, הקיצותי ממחק 4 נתי ותפעם רוחי, כ׳ צללו חלומות׳ בתהום האפס. קן שנח הלימוד הולך וקרב אצלינו ° עתה הנני עומד על שפת הנמל, אשר ניב עמל ותלאה באתי עדהו, מבלי דעת איזה | רך אבוא לי להגיע אל מטרה חפצי. עשתונות שונות חחרזצלנה נין בתי נפשי, רעיון ' צא, רעיון נא וכקנה נידם אדירים כן נפשי תנוע הנה והלום ואורח ישכן אוי נסתר 3 ופניה. הן אמס, מאז שנתיפה, תפריזרים, לא מבני עמינו אנכי יורש ולא אכחיד תחת לשוני | י נממו לי דבריהם בצוף דנם. אבן אם התשוקה אל המדעות העבריות תמיד ת ו קד על ■:זנח לבי ונחלתה לא תכנה ומעולם לא עלה על לני לבכר הצעירות לעני הבכירה, 4׳׳ ידעתי, לה יתר שאת על אמותיה והיא העלה על כלנה, ולכן שטו עיני כה וכה 3- .יראות, אולי אמצא לי מקום , נו התורה והחכמה, משולבות אשה אל אחותה 1 מצאו 1ןן למו, למען מזה וגם מזה לא אניס ידי; אבל פה בארצנו היתה תקותי מאפע ויגיעתי?!ריק, נ• ההורה והחכמה צרות הנה; קנאה, שנאה, לעג ונזה יפרידו נינותמו; הוגה ■ :תורת משה המסורה לנו מפה אל פה •חן אס מודע הנינה בכל הגוים לבוז ואומר לסכמה j צחות׳ ילעג על אוהב תורתו ועל ישורון ישעך קלון, ואיך אוסילה, למצא פה מעין מענו pאשאב מי ההורה והחכמה יחדיו? ויהי כשמעי, כי נועצו עם ד׳ אשר נעיר פראג :ליתד מדרש טהעאלאגיקום עבור נערי ב« החפצים להורות עדת ישורון נדבר ד׳ , :מרת׳ בדעתי, לבה אל המקום, בחרהו אדוני לשנתו, כי משם תצא תורה, וגס החכמה :. ׳רעותיה מצאו שמה קן למו; אכן לאשר ידעתי, ני אן ברגלים חוטא, ואך לנמהרים פחז :.אמרתי יהי עה, אשבור בריסי הענות, אשפוך שיחי נסיק אדוני אשר מעשיו בשערים יהללוהו; לפני כה כבודו אציעה אס מצבי ומעמד ידיעתי גם אח אשר לני ספן אודיעהו, , כי אולי משגה הוא, אשר אנכי עושה, אן ילדי דמיוני ׳תעוני; אדוני. אשר רוח אלוהים :נו, ודרבי התבל לא נסחרו ממנו בטוב לנו ישיבני דבר, עצתו תהיה לי לעינים, היא ,הורני את הדרן, תדרוך רגלי נו, האשים לדין פעמי, ללכת עירה פראג או אחדל, כי טוב לי לשכון על אדמת ארן מולדתי; אדוני, אשר ארצות הנושנות ומעמד •ושניהן מעמינו כספר נגולו לפניו ינהלני על מי התורה ונין נאות הדעת והתבונה ירביצני ואם > יראה אדוני בחכמתו, כי טונה העיר פראג למבקש• חורת ד׳ •עוררני לבלות מחשבתי, יעה עלי תקום חסדו, ’ספחני תחת שנחו, יסעדני ויתמכני נדברו טוב עלי באזני מכיריו, באי שעריו, נ• אנכי הנותן לסמי ומימי, צמרי ופשת׳ מידי, ומושיע אין לי בלחי אביר יעקב. ככה צוני שכלי עשות ואעשה; טוב לב אדוני, הדובר שלום לרחוק *) שם האיש אשל הלנה לפשוע ולחרף את הלב היה .מלך שריי. L