Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 81

81 הקולא לסבילו לשע יולד עמו לחייו,׳ (קדושין כח אי) המשפע החלון הוי. היה 'שילון ממאיל נעיני לנים, וחשנו כי דבל• חכמיו הס אלה משחיה 5ל חלקה עונה , ■יי למדו אוחנו לנקום ולגעור ולסרוג על נקלה; ונאמח אין להאשים אח אלה׳ אחלי!נם כל מנאלי הש״ה פירשו שוה מוהנ על הנקרא שרשוח לו לילד עד חיי הקולא >ושו לכע ולשלוח יד נגופו או נממונו (כדעה רנ צמח גאון) אולם הרואה נעיגים וקומות יסור. כי אין פה לא אינה ולא שנאת הנליוח, אן אהנה אחוה שלום ור׳עוח, 'הוא מאמר מוהרי נ כנד מאד: הקורא למנירו רשע׳ נל יאמל נלננו לא אחעא oif מאומה, כי מה אעשה לו, הלא רק בנודו?קלון אמיר, לא כן, כי הוא יורד י« ו לחייו נזה נדול עונו מנשוא, כי אה חייו הוא נועל מענו וכאלו רצחו נפש •1 הדני הזה, נ׳ חיי כל אדם ומזונותיו תלויים נעור אחרים, איש איש כפי מדריגתו *!שיר כלש, ואם הוא מוציא לעז עליו נאמרו שהוא רשע ונליעל, ישעמוהו נני אדם *ישלחקים ממנו, ואין עוד אמון נדנליו, ומקול פרנקהו נההם, הולך הלון ודל *”ו כלים מאליהם. ועתה הגידו היש מליצה נכנדה מזו, לפעול על לג אדם לנל *ציא שם רע על רעהו? —! אמר ל״א עמי הארצות אינם חיים שני מתים נל ימיו רפאים נל יקומו, חניה יפיס נל יחיו יכול לכל? ח״ל רפאים נל יקומו, נמלפה עצמו מדנל׳ חורה ה כחוג ילנל ונו׳ כי על אורות עליך נו׳ כל המשתמש נאור חולה, אור תולה מחייהו, וכל |אין משתמש נאור תורה אין אור חורה מחייה ו (נתונות קי״א ני) גס הדנלים האלה יא ישרו נעיניהס ואמרו ני חז״ל לקחו אח הננוד לעצמם, וכל מחי חנל כאין נמשנו ׳עיניהם, ונאמח אלו היסה כונה ר״א והנלייתא לאמי שאין לעמי הארצות (והס ןי<דיועים המתעתקים נעניני העולם ודנר אין להם עם תורה וחכמה ז תקוה לחיות עתיד, היו לנו המאמרים האלה לנושה וגס לכלימה, כי אין זה לק עיס תפל על ישל מנהג עולמו נחשד ונריותיו נלחמים, אשר איננו מקפח שכר כל בליה; ומי לא שאין ניד כל איש להגות נחכמה, וגם אין זה מתכלית קנון המדיני«,-ונהפוך '׳יא, כי אלו לא ישים כל איש רק נתולה מאוייו ונה •שגת תמיד, המונו חנל נל יקום, מי יכין שאר, ומי יענו ל אלמות •מים? מי יחרוש ומי יזרע, מי יפרש אהל 1ייתן, ומי ׳תחול נאלץ? ומלגלא נפומייהו דלננן דיננה, אני כריה וחנירי נריה, מלאכת* נעיר והוא מלאכתו נשדה! וכוי נרכוח ”1 א' — אולם לעיון אחל נשגנ צפון יינרים האלה, ולמען נגיע עדיהו אקדים מאמר אחר ואנאלהו, והוא, אל" אמר לנ <“ר אגורה נאהלן עולמים. וכי אפשל לו לאדם לדור נני עולמים? אלא אמר דוד לפני *•קניה. ינשיע יהי לצון שיאמרו דנר שמועה מפי נע״תז דאל״ש נן ׳הוצדק כל ח״ח שאומרים ינל שמועה מפיו נע״הז שפחותיו דוננוח נקנל (•נמות ל״ו ני) גמה קולמוקים כשחנכו ינאור הדגלים האלה! ולחנם , נ׳ כלם ענרו על נונחס הפשועה, והיא כי איש?המוני לא יחיה לק נדור אשר הוא מתהלך נאלן, ונשונו לאדמתו אנד זכרו ואיננו, יילם החכם אשל השאיל אחריו נלכה נדנלי מכמה ודעת המלמדים לאנוש נינה, הוא *ויה לעד, כי אן- אסר• כלה שאלו ולננו, ונשרי על גדיש ישקוד, דנליו העונים W נינתו עומדים ניכינו, ושמו לא יתון- עד שני דור ודור, וזה אמר דוד: אגורה •אהלך עולמים, כי נל תיח שאומרים דנל נינה מפיו נערהז, אף אם כנר לקנר |ינל, וגופו כלה ואנד, שפחותיו, הם אמריו היקרים, עוד דונרות אתנו. כאלו ^דנו ס• עמנו היום . ונזה ינואר! לנו דנר׳ המשנה, קפה לו שם עוג קנה לעצמו קנה לו )נלי חולה קנה לו חיי העולם הנא (אנוס פינ משנה ד) נ׳ הנה אנלית ד׳ ננריאת *אדם היה, למען יעזור איש אס רעהו, ממקור האחד ישלים השני וכוי, אך גם ך• יש שני דרכים, האחד, הנישא ונותן נאמונה , חונן ומלוה מעינ וגומל חסד יומת (ולכן אמרו כל שרוח הנריוס נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו) והשני, וילש נסכמה ומעמיק לדעת העוג האמת׳ ומגלה שפוני עמוני נינה ודעת, ומורה ׳יי אדם העוג והישר האמת והנכון, ומאיר עיניהם לחזות זוהר הסכמה ויקי ״ארחה — וסנה אף אם גם שניהם נאחד עונים, נכ״ז הורו לצו מז״ל לאיזה מסס תלון, ואמרו האיש אשל קנה צו שם עוב. שיסללו בשערים מעשיו עיי צדקתו יקדו לבני אדם, קנה לו את חייו, ני מי שאינו משלים סעודתו, איננו ראוי לחקר א |, ני הוא חומר נל• צולה ונמשל כבהמות נדמה, וזה הוא אמרם לעצמו, נאשר ‘יי• לדוג הלי כלשון חז״ל: אולם הקונה לו לנרי הורה, הוא קונה לו גם יונלעד׳