Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 82

82 ס״ו אלה נעודנו נסיים אייתו, אף חיי העולם הנא, והוא ח" הדולות העתידים ל^* כ׳ שמו יעמוד לעד וזכרו נל ישנס לנצח, ולעומת זה אמרו על ייולך נענינ׳ סניז נשמות עקלקלות ומאמת דנרי שוא והנל ע״י פלפול שקל, כאשי עשו מצפנים הזאפישט«! המגלה פנים נתולה שלא כהלכה אין לו סלק לעדהג אנוס פ״ג מיס) יצונס - ■.$ יקום לעד, ונניס יולדו ילאו סולשח ננינו ויעלו עד הישוד נו — כי אמי * כונתס היא על דנל סכמה, לא לק על העיון נדת האלהיח הנתונה לנו ניד משה ע״«י! ואחלי הדגלים האלה ננין מאמר ליא הנ״ל ודנליהנלייחא, עמי האלצוסאינם סיים לעשיות כל המשמש נאור תולה, אור תולה מחייהו לעתיד, אור סולתו זולס כל ימי עולי־יו וקרנים מידו עד נלתי שמים, וכל שאינו משתמש נאור תולה, ימות ואנד זכיו. , יי,׳ ענן וילך, כן נס הוא לא ישוב ומדל לעולם .! ולא עלי המלאכה לגמור כעת, עד כי אקס מועד, אנאל מארייס אחריה "שי אי^תוכם כנלם , והמה בעריה עתה לכלי משחית נידי לנים, ומהלשינו ומחריננו מ;*תני ‘י4׳ די יגל עינינו וננינוה נפלאות מתורתו. .״0° דזריופא M. ®. Ster». (Nach dem Deutschen des Dr. L. Kompert.) הךנוואות מחי$ה אחת??שאת, והיא תחת שם r ״מחסור דמים" נוןעת. ויה ירד כל זוהר מעיני ם זקךרו, והפנים׳ אף אם ארמי כישוקן, יתורו. ‘יעל שעורת.קךסלים יקונן החולה riyM : ״זהמתני חיתי ילחם׳ ונפשי אבל תועבת < ״והעולה על כלנה להנחיל תוגתי: ״כי אין תנומה כעפעפי וכי תדד ישנתי«! - הרופאים הולכים שבים חלשים לבקרים, לבקר עורקים וקי^ה בכל פ;ה.ועכרים, ואחרי האריכם לחפש במועצות ודעת, ימעאו, בי בהם שמה המחלה מגרעת r "רק המרק דמים נוכל לכנות את מחלתו, - ו *) ניום ג׳ "נ אדר כתיל לפיק עשתה הגבילה המפואלה מי ליפעט המכונה עלי,«י העלן ילידת אצילי לעממל משתה, לסוג את פתשגן דת המלך הנהנת ליהודים כאגל« חופש לה אחז נמקנה וקנין נחים וחצרות וחלקת אדמה, ונין הקרואים הנכנדיס אשי; הודו משירס לתהלת ה קיש ל ׳ליה, נתן גם המלין המפואר דל. ל׳ קאמפערט א«; קולו נמליצה אשל סנר לשתיה הזאה כדנר דגול על אפניו, ומל כ׳ מצאה סן בעיי*! ונעיני כל השומעים . אמרתי לה לנישה נמסלצוס הענליס ולהעמידה גמעע לה ת פאי! נגן עדני שיל׳ שפת קודש — לאות עולם ולשם כנוד. מענדל נליי שעעיו.! ייפויי י: u