Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 80

80 לו אס נשיו או יעשה מלאכתו באמונה וכדומה, והקדיש דצייו נשם אל אמת, למען«)מינהו אן» אם לא נדע מה בלבו או מה שרעהו כחשו בפניו יענה, האיש הזה הוא אשול בכבלי קדש אל שבועהו כל ימי עולם, ואיככה יוכל לשאל עליה לחכם , או אין ביד החכם לההירה - ומי זה מקל לב לאמי: שאס נשבע בשם די ני הלוה לרעהו מאה הסף , או שאיננו חייב לו«אומה, או שלא יקח שוחד וכדומה , יסיר לו החכם ויאמר אן אס לא הלויח לרעך או לא שלמה לו את נשייך, או גם ני סקס שוחד, נקי אהה ולא נשבעה לשוא ודבל אמה •לא מפין!? היש לאל ידו לשום חושן לאור, לע לטוב ומל למתוק? אין זה השלת שבועה, כי אם התלת גזל וגניבה, והיודע לק מעט מדרכי חכמינו נעל• התלמוד ולמודיהם הישרים, לא נעלם ממנו כי לא כאלה חלק •עקב, וגם בדבלים אשל אין נהם לק אבק גזל וריח גניבה ואונאה, החמירו מאוד והפליגו נעונשיהם, אף ני גזל ממש , ועוד על דלן כזה, להתם חטאות בחותם הכניס קודם : חלילה להם מעול נזה I— ואם אנו מבטלים בי״הכ כל השבועות אשל נשבע גשנה הבאה^כדעת ריתז הלא אין זה לק שבועת נטוי, כאשל •ולה מקול המנהג הזה , והוא מאמר המשנה נדלים נ׳ג ב׳ הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בליה ויאמר כל נדל שאני עתיד לידול יהא בעל — והמשנה הזאת מנדלי זלחין דוברת, ובאמת המצאת נכבדת היא מחז״ל, לבל ילכד איש באמרי פיו, אחל• אשל מדלן האדם לאקור אתי על נפשו לפעול דבל טוב וישר, וכמו שאמרו מנין שנשנעין לקיים את המצות נדלים ס׳ א׳ וכדעת ל“י טוב הזה ומזה נודר 1 ומשלם חולין נ׳ אי *) ויען שבועות כאלה תרבינה מאוד לכל איש מראשית השגה עד ו אחריתה, וכנגדן תפרוצנה עליו מניעות לבות לאין חקל המונעות אותו לקיימן, לכן תועיל ■ לו המודעה הזאת בראשית השנה לפרוק מעליו עול אלה אפל אין לאל ידו למלאן.--י* וכאשר שגו חכמי העמים ואחריהם הלן בבלי דעת החכם האלדהיים נענין הנכבד הזה, וענלו המים הזנים הנוזלים ממעין טהור, ולפשו אותם גלגליהם, כן תעו גם בגאור מאמרים אחרים יקרים, אשר ילאו מפי מזיל כזהב מזוקק, ובידיהם לסיגים נהפכו, ואראה פה למשל אפם קצהו מהם. אתם קלוים אדם ואין אומות העולם י קמים אדם (יבמות ס״א א,) המאמר הזה הוא צול מכשול הגדול אשר נכשלו נו •לניס,! ואותו שמו משנאינו מני אז לרעה נגד פנינו, נאמלס ב׳ חמקו חלל משפט האדם 1 מכל האומות, ולא חשבו אנוש, וכמה יגיעות יגעו לוג חכמי עמינו לכבס הכתם 1 הזה מאסנו, וכולם יחד טרחו לשוא, כי אלו שמו עין היטב על המאמר, לא הוכרח להרחיק נדוד ולהעמיס עליו נאורים זרים אשל לא כונו להם תזיל ולא עלו על לבם. והנה לשון המאמר הוא כן: ישב"׳ אומר קברי נוחים אינם מטמאין באהל שני׳ ואתן צאן מרעית׳ אדם אסם, אתם קמים אדם ואין ארה קמים אדם . ואחלי היות גזרת שוה אחת מי׳ג מדות שהתורה נדרשת בהן, והיא לבאר איזה מקרא עיי שווי מלה אמס בו עם מקרא אחר, נבין כי גס פה כונס לשבי׳ היא למעט טומאת מת מן האומות באהל אחרי אשר אין בכל הדין הזה סברא שכלית, וחוק בלי טעם הוא שיטמא כל אשר באהל המס, ולכן עשה גזלה שוה, נאמר כאן אדם כ׳ ימות באהל ונאמר שם י אדם אתם, להורות שאין נונתו רק על ישראל, א*נ גם כאן לק על ישראל נאה העלוה, נ• אין לן גו אלא חמשו, אולם לא אמר בלשון גזרה שוה מעצמו, אא״כ גמלה מלבו (נדה י׳ט ב׳) לכן אמר סתם אסם קמים (פת) אדם ואין ארה קמים (פה) אדם. *) רשיי והסוס׳ והלין זיל נמלקו בביאור פלוגת ת ל*מ וליי נענין זה ובלם נדחקו מאוד ללא! צורן, בי לפי דעתי פלוגתסם תלויה בפירוש הכתובים, כ׳ הוקשה להם סתירת המקראות, בתורה כתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בן חטא, ושלמה אמר טוב אשר לא תדור משתמר ולא השלם, משמע מלדור ולא לשלם טוב פלא לדור כלל, אבל לדור j ולשלם טוב יוסר? ולזה פ״ ר״מ הכתוב בתולה , שאם צא ידור האדם כלל כל ימיו, אין י נזה חטא מאומה , ני אין מפן לד׳ בנדרים, ונא זה וגלה על המקרא בקהלת שנם שם 1 הפי׳ הוא כן, טוב שלא תדור, נכון הוא בעיני ד׳ ולא יסר אפו עלין נזה, ונפלט שטוב ' הוא משתמר. ולא תשלם, כי מה נקל הוא שיקרה לן כן, שלא יהיה בכרן לקיים נדרן אולם! רימ פי׳ וני תחדל לנדור א׳ אפשר לן לבא לידי חטא, להיות נודר נודר ואינו משלם , (ני מוסב על מקרא שלפני זה) אבל ענ*פ אס תרצה לדור ולשלם טוב יותר ותמצא סן בעיני אלהים, וזה מאמר החכם מכל אדם, טוב אשר לא תדור, «לדור ולא לשלם, אבל לשלם אין טוב ממנו.—