Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 76

- 70 - הקמש זורחת. ערוכות ויקמורות בקמים «מעל. - פתחו־ ך,עלים?׳מיפו:ךעוי לכן אקוד ניגילתחת; אכן הטובות עוכר הבכא! פן דמעיף צל והכל׳??וי ייסד רגבים ייקתיו, ורבים המקאובות תשאיר ברכה. עת פיה בתבל. בל תתאונן צללים .ינקו, בל תתאונן בארץ׳^קמה׳ צללי ־תוגה איש אורח! מרום תתלונן ^ידודיי׳ נא התבונן נסקד התמה, מאין וזסוגה לשושן פויה ואם גבר! עיניך נגרו; ציצי הקדה פיה באימה, אכן נערב :ביטון עיניך! מאיד וק?ר במקום דחי, מעון תפדה ריחף נפעמה, בלב וקרב ונחמה תבאך! במאיזני חללד :לין בבי׳ שור דבמיעים יגונות.ישקלו, במרומים קמה לקברם נ^יו, מיום הוליד לבקר ר^ה׳ ז לרדה דעכיעים דדיף :'שכלו רצון מיקמה מלם :קתיו, עת אמריה!עמדה בצןה בעיב פגרו אדם א?לת למקורה קבי, עלי־ פוסח תכה שאיה ביקמש איהלה, במים נגרו תקרה ותיחלת קמה ני^ה י רסיסי ־ דמעותם, חליפות ותמורות במרום סלה. נסו הצללים מב טנה:צאו, .Non A. M. Mohr — חקירה. על דברת שבועת אלהים ובאור איזה מאמרי הש״ם. מ׳ האמין לשמועחינו, מ׳ מלל לישראל: הנה גן נהן לך והה׳ המשרה על שכמו (אוי׳ הוא יפרוך נדריך , יהרוש רומוהיך. ישפוך גוז וקקלון על כנודן, וי:ימ'כ הרפה צעמים "דנרים לא נשמטו מפי צוררי יהודים אייזענמענגער רןארראן נרעיכם, זאני ערג 78? ארגו לדם שה פזורה ישראל ויוצאים «הה מפי מכם יושג על כהא למשפט. רועה צאן קדשים, הוא המכס האלדה״ם, רג המדינה במעקלעננורג שווערין — שמעו והשחוממו! הרג הזה גזר אומר: כ׳ אין עזוז ומיל נשנועח איש ישראל," ירופפו עמודה, נהרסו שתוהיה וכל רוה אין נקרנה, אמרי אשר ע״פ דגר׳ החלמוד ניד הרנניס והמשמים לנעל כל שנועה. ומה ׳טשו עניי הצאן, אם הרועה לנדו יהן עליהם שקולו ■9 — והנה אך שאין צורך להשיג על הדנריס האלה, כי הנל וריק המה, ואינם רק רכילות ודנה רעה על עם ד, כ• גם נר נירנדחד יומא ידע שאין נכח המכס לנטל רק שנוטה נטוי. נהראוח הנשנע