Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 75

75 לא מון- אך מבכי י י ורב תלאות מגון גדיזי יזולון הדקעות נאני סעודי שדי עכךתי, יכבל סארי צד,קתו הגךת\, אנוב חילי עזי אשמרה גיחשגני אלי לשבוןה"? ויחין־ה זכה י,קרה אהוקה עד דקא היא תשובה, בדמעה זורעת ותקצור מוסתה ולעד גועת י י בארץ עיקתהי לא!- ה0־;ה לרגבי־ שואה, ונקיש הנל^ה למרום דאה, במרומים שמה תבא בשכרה- תל]רן ה?שמה נעימות:יא1}ירה, ה1ךה בקה שמי־ גבה, ברכות ת^א מאת,אליה׳ ,ככנפי,זהרה,?שאה ותעל, ומושב י,קרה * א ויאור החיים ספירים מעלפת, אף האמת ברה בהמה, שקה.קימת נאוה ותמה;?קשות נאהבות בעדן תעופסנה, ב^יל?שלבות?ביביי קרחקנה; בלן מתאימות בהן,ונעם: נזהירו בגעימות בספיר ןישד,ם, עיניהן תםקה?ה ממהזה ־ שדיי, שכרן תלקחנה שקה למדי "פתאום רקמה בארץ נויתי׳, ואז הקקה בפלום צרתי; בי ממרומי אךצה לרדת, בא יומי"" לדדות נודךת, ואל ביקה הרעים נפלאות "רךי אךקה! למקום בלהות, אז נפלתי?שס?ם קלאים, יעיץ שמלתי למעון ללאים: קלף גילי " ששוני־ אץ ועי?י חכלילי בירחי קדומים עת לבני;שבתי בנעימים עדינה ותמימה מרומים שכנתי, בקרש פנימה גחנתי קננתי; מה נעמו י אז היקים, פני,יקדמו שמחות ־ךמים; לרוכב,ערבות שעשעים הייתי, מבום־נךבות לרויה ׳שתיתי; בגי אלהים כנור יעירו. שדפי־ גבהים תודות,ישירו בכבים ומזרות זמירות.יתנו, תהלות יקרות לאל יתנו׳ זמרתם שמעתי ,ונפשי יודעת, עח שבעתי ועיני דומעת עיני דמעו דמעות ־נילה, בדכי כרעו כך,עךה,וחילה; אהיות תמימות לימיני נ^בו, רעיות נעימות אותי ם;בו; הצדקה בשמים כשחר נשקפת,