Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 74

מרומים שוקנח כנור תעירה, ויגדר אומנת מנות ת^ירה, חמלה וחנינה?ענדוה מר׳ ואהבה עדינה מיה .עזר, דהירה זויה יזקךה אהובה, עד דכא היא תשובה? מדמעה זורעת ותקצור תומתה? ולעד גועת ויארץ.עיסתה, הן ימיה פה מנאומים, תבל ומהמדיה לד! לאווכים, תישוקות־נוה אותה סבו' גדול מאמה יגוניה רבו! וכיה אמריה תטיף מליה זוהיא נאנדזה: "לא זעקיתי פיה מאומה, לא זעףתי מגיא מהומה, כי אותי קמו בבור חוקך כוסי לא־ אור! מי .יתנ?י וכלא היה בקכרעוח? צלם שדי ח?ה< הנו כיומי למדי וכרב חנו, הכט מראהו וגבה הקומה, כימי גדלהו?לך רקה׳ מפני־אורו ינהרו.קךך.ם ולככת־עורו כחלב קלים׳ עיניו ה«זםות חןז?םייוי׳ ספרים מאלמות נגה:ךריקו ככוכבי נקף הן?זהי ר ל■׳ כבני־רקף בשחרלאירו׳ פעם .יקחקו כלאי לטהר׳ ומעם?בדקו מניני־ זהר; עדים נאמנים הדמעות הנה, לע^ב .ועלנים .עליהן תתנה׳ זמרה הטעימה ממיהו נובעת, ונמשו התמימה אארת דעת׳ גירוח העצומה בבל שורןת נתנל העלומה מעין נןתרות, ביה האמינה כן הימר כקול האמונה הביע אומר; בל תפונה כאמון דבריה עלי התבונה הטלעו אמריה; הכט לבריאה תאזוה לעין I אל הו.ציזאד, מאפס ואין׳ מזרי קחקים נגוהות למות קיים ועמקים?און אדמות, המון הברואים ביפעת ’הולם,?מעי שעשועים כעמר יסודם, עלי תוהו נאבוזקמו כרחם בוהו מאל ך5ןמו; ואם אלה לא היו יכאמר ולא מתאום היו - קני אדם?אלד,ים בדמותם רצונו י,לךם ואין אוזריתם? האנוש בתר ליצירי אדמי"?סע ה;תד להבלךמהל פה היזה ח?י־ריה׳