Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 73

73 דברי אלה לא יפו נעיניו ׳עמנס מן העץ. וה׳ יביך לנל «׳ ש־דיננילכף זנות ש׳ לשיש נהכונהי וינהננו נקפל ח״ס עונים אמן בן יהי לצון - עליקעי, נ' לחדש אלול חר״׳ג. הקמנה שנקעניח לחל מולפולגז. .0© - בית מועד לכל חי« I. H. Sperling. כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תת; הםידד לראות שהת תיריעני nun חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח (תהלים ט״ז>. )\C1J למו הלתדון לדם קאפו עמוד נ?ר איפה איהו? א?ל! "לג שיא עינלם 1 ומחלום הפתרון לרצח זעםו לפיות/קבר מי ידעהל? קלו מארג בלעו הדווים אכןזהאמינה פה בקברות צפו!.;ק.לפ בת ך$מ;ם׳ אפם קצפמו, עינך'שוזפת נתונה נתונה י$ו?™?ברית?לשנות קרם לבני החיים; עפר קצמו; רוחך מרקפת, שוקנת בנו בלהות היו דורות,עברו- בעמק .ע^נבת מלחמות;.עורו תרות לשמש הל?ת ע^נו 3צלען&;ו פיה נקברו לגיא צלמ״ית; חלפי בגבורו.?צללי־ אמש ך,יא פותרת לחיק אמם סלל אספו ךולום־סיינו אך מת־ שאיה להון חמדי נחומים הו^רת• חרבם עטם תמו מפו אל־לןינו r;;רדו נשיה; בתיהו א?דו•; "מחה דמעה אבנים נצבים סמדי אדמות יזגין היף! סמה עדים משקיות;קרות הקול קמעה בי רגבים בשאר, נרדמות?לב וקרב! אחרית זדים׳?.רגבי עפרות; "הגו;ה מרפש "אתמה,עריצים שו?גי דו?ה מעפר לקחה. "לבאים אכזרים חלפו כקירךון ממרום הנפש ״אהריתבם ,ע?ר! ןצועם למה מקדש שלחה, :?יעו הקברים. בגיא הבליו;;?ך מיצבים הורוה.י^חרו נ וים ולאומים איש אדמה! ודורות,יבאו, נתנו חתיתם ד1נו לךנ?ים לשחת..ירדו גבורים קדומים וה4שימה לרמה*. העלו בתהו׳ עוררו חניתם, 8