Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 66

שנושים והמגיה נמה שאפשר למקן ולהגיה.• אם הסכם האלכשאנדר׳ המאמץ נכל כסו לפרש דנליס השהומים נהולסינו עיש דעוס זלוס שאינם אמחיוה בעיני עצמו ורק לשחום פי ■דונלי בלעגי מעוג על קדושי עליון מכיש סונה עלינו לרוקן דנלי לנינו. ועחה פוק ועיין שק דלך נעלי הסלמוד להחליף גרשאוה ולדרוש במקראי קודש ע״׳ העהקוח וסילופיס, אן- שהם לחוקים מפנינים אלו המקלאוה ונלחי מחיסשים להמשך הנהונים האלו וחנונחם כגון מה שדרשו נפ*נ דנליהוח מאי משמע דשפסה לישנא דשנו׳ הוא שנאמר אם הנחוש אה האויל I נסוך מנהשה נהוך הרימוה ע׳ פירש" שם הרי חלפו אוה ה׳ לחי, עיר ההלש (ישעי׳ ייט י״ח) 1 הני״ע עיר הסרש, קלחא דניה שמשא, לאה יומא פיד מנסות פייג, וכן האננדקוויעעעען ס״ג פיג מה שמשופל שם מן מוניו הנקרא Onias ירושלמי עיז פינ ריש נן יוסאי ואלה המשפעים אתל השים לפניהם, מה השימה הזאת אינה נגלית לנל נל׳ה כך אין לך לשוח לשקע איע נדיח אלא לפני נ*א נשרים. וכן אמרו נניל פצ״ג דיא ני אדני נייה את מעניל עלינו אדני שכך אמרה לנו הורידוהו אלי וגו׳ זו היא השמח עין? נהפך הדנר שאמרת לשפיות עיניס, לאה מיה שם, הנה עשו מאות שיין אות שמיך, וכמותה יש נמה שוניות בשיש חלופי נושחאוח מהנמצאות במקראי קודש שלפנינו, וגם ישיי ה סל׳ ך גלשאות נמקום שצוה עליו ההכרח לתקן ולהגיה, ראה שנת רה עינמנועות ג׳ נ׳, ונמו נן כ׳ נכד רש" הרנינו תם בהקדמת שפל הישר ואמר, כי גם לנינו שלמה זיל אם הגיה הגירשא בפירושו הגיה ע• ג ועל דנרי רש" כנר הורה לנו נעל ש׳ באל שנע הוריות ייב שם "ד כלל דבריו נכל המקומות שם שלא יצאו דברים אלו מפה קדום לשיי זיל איזה תלמיד טועה פי׳ כן ע״כ (ראה הרנה מזה עוד בהעלות המכס נלאך לשי המנקר צונן הערה נ״ו—)א׳כ איך לא •מלט שרש״ נתב לשון קצרה: עולה אסם למשנה צדינלעןוויי!ע ביו לוק לווי£צוכען — ותלמיד טועה נחג אמריו: עולה אחת למי שנה, ושפך להג הלנה נזה על דברי לנינו, אשר כל דבליו נהשנל ונדעם נאמרו? לכן אסח אמרתי ולא אשנה, כי לא במשפט אמי, הסכם הניל על רש״ שלא היה לו אף ידיעה מעטה מתכונת מצרים — נער ענד לניס לוי יעקב צני נהתולג׳ כיה אברהם לעוו יסית מאונשדאלף. Aus dem Arabischen. — VonDr. Adolf Hübsch. זאמר שמואל 1ין _עאך(א היהולי 1 אם?גל טהר נפשו לא ישא איש חלפה ורןלון 1yry. הוד לו, שנים תלבישו כל שפלה ואם ירך ממדורות לבו וגם השירון לא ימץא שליל מנהל פעמיו אל מןר ת-לה. הן היא כלעג הרפתני כי מעט מפפרנו ־*־ אמרתי לה: לא רבים אצילי ד,5ןהלה, הדל לדןשב המטה אשי קליריו כמונו ז בהורים גבלים כל לב להוד זקרו כלה ותאמר? "מה?ר נפש לעאך_א נקפחי שואפים גדולה וקל הלכ,ם דלות נאסלד׳ 7י׳ ער, נחלה למצר ןסרים אלינו.ירוהו*) ונפש הגר בבית אדירים היא זוללה• י) Ep,? הנא מניו המשולל להרים כבוד שנטו נגד חורפיו, כדרך מליצי ערב העמיד לעיתו נגד עין דמיונו כאלו היא סרפחהו בלעגי מעוג על מעט מקפל ועל דלות שנעו ולזה הש’נ מענה אמר כי שלש אלה אשר אצל יושבי ערב המת ישוד המדוח: הכנשח אולמים, לג אוהב מלחמה׳ •ד למנה לחת מחנות לאביונים, הן הנה סלק אנשי שנטו. J) לעיתו *) «יי,