Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 65

65 «הכונס מצלים אמי בעמוס שק מה שאמי׳ ובל, ספק שגיאת קופל יש כאן. שהואכמב דבלי דש" דל בלי החנוננוה מה ועי״ז נפלה שגיאה גדולה בדבריו. ודי •קלס לו, אמנם לדמסי צריך להיות: נילוס עולה א חס למשנה ומשקה אס האין ונו,. נ׳ נודע לנו מיאור מצרים פלא יעלה גפסע מסאס נורא על כל נדוסיו לנקוס אס נל חלקס האין בשאון מימיו ביום השען!; אולם אחה אחה יעלה מעלה מעלה ובסקילה לא יכיר עץ רואה נו אס נבקעו מעינוסיו ויגברו מימיו וילבו מאוד על הארך, כי במו מי השילוח ילך הלוך וגדל ואן לאחר ימים יסאקפו נחליו ויהיו ליאור כלה המכקה נשען הליכוחיו ומקיף אח כל פני האדמה מקצה אל קצה, וזה הוא כונס לנינו הגדול רש״׳ ז״ל: הנילוק עולה אמס אחה למשנה, ר״ל עד _ ושחננר להיוס מימיו נפולים מלפנים (בסן משנה, נלאשיח מ״ג י״ב פירש״׳ ע״ש נ״ל פ׳ צ״א 1.- 1X זיל פי שנים ננלאשון, לאה מכלול לרד״ק דפוק פיורדה דן ל״ע ע״ב) ומשקה אח הארך : דעד כי! מריטנו צוין עגיפטען צווים, צוונו אענגט צזי£ צונ£צונגע דענו ווצויווצןנצוטנגט לו טווע^ען צון, וויט צן־ינענך צזנאצונגט אצונוט צןוכווערקןיכען לוווצובמע, נזטייגט ער צובער לו דעי לור צויבערכווועצוווונג נצוטהיגען הצוהע עוופצור. ובכן למי ושנה מלה אחה היא, והקו על למי נ כס ב מחסרון הננס הסופר' הקדמון ואחריו נמשכו כל הקופרים האחרונים ונפלה גס כן נדפוק — אמנה שגיאה היא I ואל יהי קשה בעיניך לשן! יבינו המקוללס חמיד כאבני נזל בזהב מליצה משובצות, ופה חהיה ללעג שפה עעס וריח. אין בה, אשר לא זה דרך רש״י לקצי לשונו שלא במובן! כשחובה עלינו להגיה דבלי רב במקום שהשגיאה גדולה מאוד כמו כאן, ואן הגאון נעל סו״ע בריש פיה דמעשלוס קון ד״ה העוקר נאמרו וזיל: ואולם לפי שהחסרון או הימלון ניכר בלי שום הצעלכוס עיון כלל — אשר נקל ס פול שגיאה כזו נספר — ודאי ראוי ונכון לחקנו נדרך היוחר קרוב אל האמס הגלויה לעץ כל למען לא יחסר לנו כל עוב, וכן כסב נעאנדעל בקומה האמונה סלק אי דן ס״ה הובא ג״כ נספר קנאח אמס להחכם מיזיס צד ק״נ הערה נ׳ וזיל יסכן כי ידידיה האלכסאנדריא < - הנקרא פילאן נחעורר להחזיק נדעוס ש יעו ס הפילוקופיאה ולפרש ע," הרנה מדברי המולה, מסמס שבזמנו היו לניס מהחכמים נץ הגויס ונם בבני יעקב אשל לעגו על דבלי משה והנביאים בגלל שראו כי לא יסכימו לדעותיהם אשר החזיקו בהן אז כמעע כל אנשי לוח מעיל אלכסנדריאה, וכאשר באו לאזני החכם הנ״ל דבלי המלעיגיס האלה, ה ס אמך בכל אשל לאל ידו לערש אס דברי הקדושים הקסומים ע״פ דעוס שיעה הפילוקופיא הנזכרס פה, ולפי השעוחיס שהיו מפורסמים נזמנו אצל המהפלסיס למען לא יחלאו לפניהם דיייי ■ הקסילוח שביניהם, ואז אפשל שדברי החולה והנביאים ימצאו מן נעינןהס׳ הנם כ׳ הסכם הזה ידע שדברי המספלסיס ושיעה הפילוקופיאה הניל אינם נכונים ואמסיוס, בכל •־ זאס אחז הדרך הזה כי אמר: עח לעשוח לדי וכוי ע״כ. א״כ לאה כמה גדול כס המסקן ממצרים כי היה להם אליל אחד ושמו Kanabus המצייר מימי היאור נילוס, והוא היה לפי ספולס המלח או שר ראניוח אפר למלך אזיריק. — הנה ׳וסן היה משנה למלך פרעה ינלעדו לא היה איש גדול ומכובד בכל אלך חם, כי הוא המנה ג ממלכה עדינה והקיפה נעצחו וגיוס סכמסו כ׳ סננו אלהים. ובודאי כאשל עשה משפע עמו, כמו כן זרועו הושיעה למלך אם הלך נגדולוס לעשוס מלסמוח ולהכניע אח אויביו במערכה או מעבר לים, גם יוקן דלן נקפינוח אס מלכו, לרדון ולהשיג אויב ולחלק שלל, והוא הוא המלח קאנאגוס הנ״ל אשל השם ההוא יעיד על יוקן השליע אשל נגנב מאלך מולדחו מניח אביו ושורש קאנאנוק גנוב בחילון ג׳ וקי ממוצא אחד, דער געטטצוהועכע, וקלוב לדעח׳ יוסר «לשמן הפס הזה מס כנן שהיא דעח איזה ממשקלי הלשוןT(ראה נכ״הע שנת סקפ״ד)א״כאסח הוא עם מת - שסע רו לנו מז״ל ברוחב דעתם: אלון של מתכח עשו המצריים ליוסף וקבעהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו?! ואל ס שיח לבך למה שאמרו כוחני המיעהע, כי היה אליל קאנאב ההוא נימי אזיליק מלן ,קדמון", הוא חי כמעע אלפים שנה ויוסר לפני נואיוקן למצרים; יען כל העמים הקדמונים התפארו לאמי על עצמם שהמה ראשית הגויס אשר «חלבם מימות עולם, וכן משפע מצרים ומעשיהם להתברך בלבנם, כי הנחיל עליון אסהם בהפרידו בני אדם, לפני הציב גבולות שאר העמיס. וכבר קיפר לנו הערצודצוטה היוני ואמר ששמע מכהני מצרים שהמה התפארו להעמיד עמידת ממלכתם דיצו דויע\צו־הרער ווצונצוראיצו עולה למעלה מעשרה אלפים ושלוש מאות וארבעים שנה, ולדעת אמרים עוד יוסר ויוסר מזה. אמנה כל זה כזב ורעות רוח, כי אין לצו להשען רק על דברי חורחינו הקדושה עפיי ח זיל אשר כל דבריהם אמס ויצע, וחלילה לנו גני ישראל להסתפח בנחלת זרים נגד הקבלה האמחיס! ומי יודע אה היו המל׳״ים אזרחי הארך! והבן. 6