Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 62

גודד, וליל: ,הפיה יד על עיגיס• )בראשית מיו_ד), — הפרוה המעתיק בפולי הפיר ,«הדני{״ מקובלות על הלב; אנן בהעיסו הפ יס פס פגה ברואה ויחזה לנו מפאה פוא: האס אנרהס אהרן מריס ומפה שנקראו בחורה בחואר ,נביאי הגס זה נעבור 1 פאמר פאול לנערו ,ומה נ,יא יי׳ — ואף אס גס ה מעה ירן נין המאחרים נתינה ההורה עד זמן עזרא, (ומדוע לא הסביל הקופי המהיר הזה אח לפונו לקרוא לנביא בפס רואה C ׳באפר נקיא לפנים ניפראל אס רצה להקדים אח המאוחד ץ ראה קודוח היהודים להקופר }ן •אקע קפי עסייי בהערה עסחי עפרה סס נענין הזה) מה •עפה נפנו׳ ההוראות אפר 1 לההואייס ההם בסורה : ,כ׳ נביא הוא ויתפלל׳ ,ואהרן אמין יהיה נביאך — •מרים <> הנביאה את התוף■ — •ולא קם עוד נביא״ — הראשון הוא נביא המתפלל, הפני הוא נביא איש שפתים השלישית היא נביאה מחופפת לנצח בנגינות קודש , והאחרון לא ׳ קם כמוהו הכי נכבד נביא צופה ומניע תמונה ה'. הנל זה הוא מן רמז הנאה V! —! ואס הבאה הנאה תפפיה להא׳ גברא , הלא עוב ביוב לגזור המלה מן ונביא לבב הנמה ובאמת נמצא בכתבי הקודש באר תיעב כי בל הנא לשאול בדבר האלהיס הניא תשורה ומנה אל הנביא -בראפיח ני •יד . מיא ׳״ד גי. פס ׳•ז ייג מ*ב ד מ״ב. פם ה׳ — הי); כי מאמרם: מה רני בחנם ונוי עוקב רק על הלמוד בחוקי התורה, לא על נבואות! העתיד נדברים השייכים לפרט* איש ואיש.-- צד öS: במכתבי החכם הריה כהנה; יתאחד הנעים עם המועיל, ני משובצים המה ניקר אבני המליצה ובפרשות פנים עשר עור■ מלאכת מחשבת. מליצת לשונו נקיה וטהורה ונובעת ממעמקי לב טהור . הן דמוע 1 הדמע עיננו מד• •צייר לנו במכתבו הראשון. אין האקון הפן ליל ספקו לחרדה. נאמרו: ,ני נהג הפקס הזה לא פקח מלאן המפחית מלנא בפתחי!• — אמנם כן! כבדה יד ה¬ על איש טהר ידים ונקי לבב הזה I יוחל אלהי הרחמים להשיב אח שבותו וינחמהו וינטלהו וירפאהו כל ימי העונס! — צד 62 : ,שירי שולמית" מהר״ע זיידעמאן המלאים דגשים נעימים אף נשגבים , ׳עידון ויגידו; על מחוללס כי לב מ ורר נוע ינוע בקרבו : חופנאמן הוא במעשה משנית ,Mosaik) החרוזים משולבים בלולאות חן ויופי איש אל אחיו(אס נ* בל• חופם המליצה—a׳Liceutia poctk -י- לא יתכן לחרוז: לבבי — •קוו — יסיצבו — חבוי — יכני; נקו — באתי; •הלומד — בחלומי וכוי וכוי . רוח סירתו רן וענוג בארבעה עתות׳ השנה , נהמת לב חושק בחרן שאהבת נפשו: אולם נשגב ואיתן מדברו נשיר ,הפליט* כקול חולב להבות אם מלב קרוע ומורתח, הן שויתי ודוממת• אס .פיר׳ שולמית* האלה אל פירי,ליון* מעי הלוי הרא״ון, לו גם המה שטו נפעם נפעם מערוגי המשל והמליצה בשדמות שפתות העמים, ויטו אל נתיבות הנמשל בארן מקראי הקודש! אף גס הערכתי דמותם אל השיר יונה הומיה, מפי הלו׳ השני, לו נם המה נופה המשל למכביר לא הרבו, וצוף המליצה למדי לא העתירו; נ• אס במשורה אגלי הפיר הטיפו — והנה זה העירני ידידי תלמידי המשכיל השלם הריר זעליג אללערהאנר לריו במכתבו אל• זה נמה נשנים לאמי: אמרתי המרקה אני מידידי מי כמוהו מורה! את פאריס הנמצאה מפירי מפורר נשגב, נלבב בעד עמו וציון עיר הקודש סב*ב.בקרב הימים תצא לאור העתקה נכונה משיר הזה נעצה החוברת Feuiliutonj) אשר אל הוואנדערער מידי הסכם מעניל זיידעמאן מקאלאמעא, אשר אנה הי לידו הסיר הזה בשוטו בדבר מסחרו בארן אונגאין, ואשר הצליח לדיון זה לא בניר בעקבות המשורר הגיל במחברתו,השולמית• הנראה אן באפק קצהו בכ י חלק ״ח וזה השיר: תאור, ך,יא לעיטם. זכייתי מי ו$נא ןא;ה כירוקללם. יסד, ר^תי?תחףז יו?ה.על אם;קי קי.ם היש ל?ם1» מ$1א לשבון?אוהלים ולא^ה ו^ה תפנה וה;ה?לבי לשכנה -הגה גדול רחב יךם. .;יעשו בי וינסו בן חךטומי בצרים.?להטיהם אשר לא עשי דדיה ל?בי שסו