Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 43

43 .אלון בכות — Eine Blume auf das Grab Löw Schwab's. — Von Markus Schwab. נסוע על קבר איש אלהיס הלנ המא״הג המפואר לחהלה מה" ליב המנונה יהודה שווא, זיל רועה עדה ישורון נקייק פ ע p ע יע״א . אס אמנם נאוה כבוד וחהלה לאדם נעה נראהו הולך,משלחו מסלול הקודש ומחזיק בחומחו לעשוח הישר בעיני אלהים ואדם, יען בסר בעוב ומאש ברע מבלי ענוה אל להבים ושטי כזב, בכל זאת יגדיל ויאדיר ׳חרונו ומעלהו נין בני סלד אם אבני הנגף יקרבו לאהלו ובמעשה אשל יעשה ובדרן אשל ילך שמיר ושיח יעלו באשר ינקש וילכד רגלו ועקבו יאסז נפח — ואף בזאת הנהו עומד בצדקתו כצור בלב ימים ואזנו קשבת לקול הסכמה והתבונה . אן בזאת תודע גדולתו ומעלתו האמתיח אם חזקה ידו להעזיק ולסקל אורח לא שלולה והמכשלה ויש לאל ידו להזמיר ולהעדיר אשכלות עננים ולנטוע נצל נחמד וערב בכרם ד׳ צבאות. חיי איש קדוש כזה, קורות הימים מאיש הביניס בסכמה אשר גס כל תלאות הסייס מצאוהו נדרכו, אעביר לסכין אמי הקורא, להגיד לן נס מעשיו ולהראות לדור אחרון כי לא כמות כל אדם על הצדיק יפקד, כי אם זכרו ושמו הטוב נשאר לנו אשל לא ימוש מארן החיים ונרו בל ידען מתחת השמים, נס לנסמת אשתו ובניו אכתוב לן טורים האלה בעט ברזל ועופרת לכבודם ולתהלתם כי ממקום קדוש יהלכו, ובעקבות אביהם יתהלכו, למען ידעו לאהבה את ד׳ ולדבקה נו כל הימים אשר הס סיים על עני האדמה: הרב הגאון נשיא התולה והמדע, לאה אור העולם בשביעי לסודם אדר נשנש תקנ״ד לפיק נקיק קרומוי עיר קטנה במדינת מעהלען יע״א אשד שמה ישבו אבותיו. לראשית מסקלו שם לנו לדרוש ולתור בסכמת התלמוד. חסת השגחת והנהגת מוריו היה דבר הלימוד באופן מבולבל בלי שדור נאה וערב, בלי מלילה נכונה כפי סקי ממושי העמים מקדם. שפתינו הקדושה היהה בלולה בלשונות נכריות, סגלי הקשור נמקו, איו איש יודע דבר בלשון נמהר ונשפה זנה, ובניהם חצי מדבר אשכנזית ואינם מכירים לדבר יהודית. לחכמת המקרא והנתינה בשפת אשכנזית לא מצא חנון, ולא נודע גס בברור לנו מאין שאב למודי יסודי הלשון. ולזאת גס מריו ימי ילדותו ועודו בעוני ותלישות הנס. נימי חלפו שחה כוש התרעלה וזרע נדמע אח זרועי עתידות. אבותיו מדוכאים במועקה העניות ואסרי מותם לא יכלו להנחיל אח ננס היקר הון עתק ונשף נבחר. אביו הנקרא נשם ר׳ מרדני שוואב הלן באלסות כנענים וממרחקים הביא לחמו, ומרוב העבודה העמוסה עליו כל היום לא נשאר לו אף רגע לנהל את בנו על מעגלי התורה והסכמה, ובכל זאת הועד מאת הנורא להורות ולשום נפי עם סגולתו.משא דבל ד׳ ותורתו הקדושה, ונבל זאת הטיפו שפתותיו נופח ודבש ומפיו נזלו אמרי אל סי כעל וסלק משמן סכו. כאשר אזנינו תשמענה דבר מאחריו לכבוד ולפאר נקהל עדתו, כי כשושנה מבין הסוסים התרומם והתנשא רומו מאופל ומסושן לאור נאור נוגה הדעת והסכמה וכמו הילל בן שחר החולה. ויגדל הנעל ויהי לאיש חם יושב אוהלים, וימאס בתענוגי החבל ובמסמר׳ העולם ויבחר ללכת נמשלת הקודם ובנתיב האמת והיושר, ויען ראותו כי ינשו ונחלנו נעיר מולדתו מעיני הסכמה, על בן לא אסל לעזבה ולצאת משם, למען רווח ולשבור צמאון רוסו נקיק ניקאלשנורג עיר מלאה חכמים ושועלים במדינת מעהרען, לשתות פה מים סיים מבאר הסכמה והתבונה. מנין המקלים אשר קלוהו ואשר אנה ד לידו נעת ההיא ארשה לי לשפר רק אמד ולשומו לעיני הקולא: אביו הנזכר נא עמי לשלחו עד לאש העדה לדגל ממנה ישראל הוא הגאון מו׳ה מרדכי ננעט זציל להמליץ טוב בעד בנו ולהיות לו לפה למען יפרוש כנפי חשדו עליו וימשהו נצל אברח לחמיו — אן כראות הלב את יהודה ן.. והנה נעל רן השנים וצעיר לימים הנהו, ויקצוף וחמתו נעלו נו עדי מאן למלאות את <״. שאלתו ולסת אס בקשתו נאמרו: המורה לגמולי מסלב אם מלמד לעסיקי משדים הנני, י י ני נא כל העם אלי לחנן את בניהם ולהורותם כאומן את היונק?כנד ממני הדבל לשאת לבדי טרסם ומשאם וליבם! ויפתח אביו אח פיו ויען ויאמר : אל נא יחל לאדוני ואדנלה, אולי נאוה לבני החשד אשר תעשה עמו: אל תביט אל מראהו ואל שפל קומתו, כאשר יאמר משל הקדמוני: אל תסתכל בקנקן אלא נמה שיש נו. ויואל הרב לעשות נדברו ולמלאות בקשתו, וינקה אח בנו עשרת מונים במצרף כור הבחינה וימצא חן בעיניו וינסם על * 1