Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 42

2. הנס באומות יהי וירוס הודו בשלימוה אדוני המעולה בחכמות דוקטור יומן חולדותו לניח אנוהיו מעיר פורלן*) ועכשיו דר בעיר שטוקורטון**ו: אדוני ראיה׳ מבוקשתך ותשוקהך אל הספרים אשר נקבה גשמוסם מהונריס נאמרוה צרועוח בדברי הקבלה אשר היא הכמה סמימה נעלמה מרוב אנשי דורינו: ואין רוב הדיעוה והלננוח משיגות אוהה הכמה לרוב דקוחה ועומקה ובמופלא מן האדם אל ידרוש ני יש לסוש פן מן הסכמה יתרבה לו ההפסד יסר על התועלת משל למסתכל ננילון השמש אשר לרוב זיהרורית השמש עיניו כהות, ודע אדוני שאותם ספרים אשר אדוני מבקש לא נמצאו פה לקנות, אבל נמה שמה איפשר לי לשרת לאדוני הנני מזומן נאם היק הנקרא יעקב מרגלית : 3. ידוע לכל ני תוך שנים לא דנים הקיסר מאכסימיליאן אדונינו דל •רד לעיר קולוניאה מקוש שיש לשם ישיבה גדולה נאומתינו והכמיס גדולים וסכמת האלהות : ובאו כלם אגודה אסת נבהלים ונחפזים נאנסים ונבוכים, קוראים בקול גדול הושיעה המלך וקיסר הנה במלכותך ישבו עם אהד מפוזר ומפורד ודתיהם שונות מכל עם וזה עיי ספרי התלמוד שבידם ושנאותס הספרים כתוב פיגוף זס כמה סירופיס וגידופים וקללות ותפלות נגד אמונתנו ואדוני האמנה אפיפיור הגמונים הנמים גלסיס ונומרים ולא אל זה לנד כי אם על הקיסר ומלך ושרים ופהות וכל אומה ועם שלנו דוה בכל יום הם מתפללים ומקללים עבור ספרי התלמוד ועוד רעה גדולה יוסר שיש לנו לשוס על נפשינו שאס לא היי ספרים אצו היסה האמנה נולה אהה וכולם יהיו מאמינים בישו משיה שלנו רק אותם הספרים לגד מדיחים אותם מדרך ישרה לכן למלך אין שוה להניחם ולכן אנו מיעציס לפי סוד אמנתינו ונחי חפלחינו וגס מזהירים שכל ספרי היהודים אם על הקיסר טוב יכתב ללקח ם ולהביאם לאוצר׳ הקיסר ומלך גיד שר אמד ממונה על זאת ואהיה כולם יתנו לשריפה אש לבד עשרים וארבעה שהם עיקר חורחינו אבל כל ספרי התלמוד ישרפו בגו נורא יקידחא נדי שלא יהיה להם סנה לקלל מלכינו ולך קיסר אדוננו וכל בני עמינו גם להרף ולגדף אלהינו ונסי ספלתינו ועוד עבור סנה אהרח גדולה מכל אלו נדי שיוכלו כולם לקרוא בשם אהד אסר שייפת כל אלו הספרים שהם «סך מבדיל ניניהם ונין אומסינו ולכן אינם מכירים בוראינו לכן יכתב שבכל מקום ומקום שאותן ספרי תלמוד ימצאו ללקמס ולשרפם מעני סבות שנאמרו: אמר זה אמי הקיסר שרוצה ליקה עצה מה לעשות «ספרים אלו וכן עשה ואסר עצתו נסב לי אגרת חסומה שאני יוחנן דוחלין אהיה מבחין וסוקר ודורש נספרים אלו אם כאלו נמלאים נהם אס לאו: ואני לפי מיעוט שכלי וקוצר השגתי לפי מה שהנני השם עיי טורח גדול שלמדתי ועיינתי נספרים אלו עבור השק ואהבה שהיה לי בל ימי ללמוד ולקראוח בספרי לשון הקודש הרגלתי והשגתי וכתבתי והשיבוח• למאמר הקיסר שאני לא ידעתי ולא שמעתי מספרי התלמוד מאלו הדברים ופו׳ רק שספרי התלמוד יהיו נחלקים לדינים וחוקים ואגרות וכל מי שיאמין יאמין וכוי ואס ימצאו כדברים האלה שאוהו פלפל בלבל עם נומריו אוהו הספר או ספרים ישרף או ישרפו: ני יש כמה ספרי קבלה וספרים אסיים נכבדים ולא לשרפם: ואסר שאדוננו הקיסר זיל קרא סבותי וכונס• ציוה אותן הספרים הנלקחים להשיבם לידי אדוניהם והנה כשאותו פלפל וחכמיו ישיבת קולוניא ראו שעל ידי עצתי נתבטלה עצתם צעקו בקול גדול לאמי שאני מין ואפיקורס נאמונהינו ובוחש נעיקרנו ולא די להם שצעקו ברבים אלא אותו המשומד פלפל עם האין הדיוט גמור כתב עלי ספר ואמר שהוא נגד כבודי ואמנת׳ בכמה טעיות ובזנים ואותם חכמי אותה הישיבה כהנו עלי ג'נ ספר אחר ושלמו לרבים בכל מקום כדי לפרסם הדבר נגד כבודי ואמנת׳ ופרסמו זה הדבר לפני סוקר האמנה ואני פעם אסרס בחנתי עבור כבודי קפר אחד בלשון אשכנז וחלקתי תשובתי בכמה פנים ונתתי טעם לדברי ורצו לשרוף אותו הספר שחברתי וכשיאו שלא יכלו להבאיש ריסי בעיני האפיפיור הגמונים וחכמים אסיים לשרוף קפר׳ וגס לקרוא נינים ממנו נמו שכתבתי ושאני נסתי עצמי ועצתי תסס משפט האפיפיור נדבר זה ולא היה לאם יכולת לעשות איזה דבר נגדי כתבו עלי ספר גדול מלא דני שוא וכזב ושלמו אותו ברבים בדי לקללני בעיני אלהיס ואדם ני הייתי סגה שלא ישרפו כל ספרי תלמוד באשכנז ואתה די אלהים עשה את• למען שמך ני טוב הקדך הצילני יקללו המה ואתת תנין קמו ויבושו; *) Pforzheim. **) Stuggart.