Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 32

32 פיה א עזב, פיה^עלי סלעים קפןקזים פה א בלט לי מןדן האנשים.- 5> עיף דדיתי, עיף וקחוח, ובאחת הפחות תרתי קנוח; אבן גדלה שטתי מראשותי,;שנתי, קכחתי כל תלאיותי. «) הקחר בקע?פאתי הרקיע ׳ נר חסדו העלה לי, אור זך_ע < י נם ח^ר קננגים׳ נעלי ב(5:ם סבבו משכבי בנבל ומצלת;ם.?נר רבני. ישב בראש הישפי ולבני הוד נורא, כליל כל יופי. לתלי הצחיח. בחישרת המים טשתחוים לב;י בל צ;א היזמים. 8) עצים נדזמךים, בני האונים אותי;.קדמוני לזיתים והמונים! פלג נגע מפלע קעוני במלם נאמנים;רוח צמא וני. «) מ!יי יום ביומו זה הוא גרלי: אכל (קתה וקכח כלעמלי; ראו אד;י ה;הב, ראו;ציר בדד י הוא!שחק לקם.;לעג לשט שדד 10) הרפו מני אנשים, רכסי זדוקים הרפו לי דור בין סלעים שאננים! בלמוד מן האדם׳ כל קוש;לע אבחרה בור נצח על אי הקלע,