Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 19

l‘J לולי אשר שם זמני על מחשבותי אנך 5) חשתי אליכם בתוך נפל מגלתי זמרה אשו זכרכם על בת זמורה ורו חי מפאת ארצכם שמעתי לזמרת׳ לו תפגע לי בגור אריה ואשתחוה אליו וירצה בעת השתחויתי אמנם אמת באחוזת היקר אוחזת אם רב יהודה יהי מכם אחוזתי לא נאחז לי עדן מנהו לבד טוב שמו, אך זרחה לי בנר זכרו אפילתי לא באמת נקרא עירכם כרמון עדי היה בתוכה יהודה הוד תהלתי אעל ברמון ידידו אוחזה לי בסנ - מניו, הלא בעמים רמון תרופתי כמה מדינות כמותה, לוי כמו גור ארי נמצא, אקראה אזי צדקה תמורתי יום אתנה יחידתי בכפרו אזי אדעה אמת, כי כבר צלחה סחורתי!0. נוי״ו כמו מעעה מן ענוה. 5) הנני שם אנך עמוק ז׳ ז'. 6) עיין כסל קדומים דף "ע העלה נ״ח, וכן יאמר ר״יהלויבשיר הקודם: הקנון היוש בעדו נפשי גמולתי — מלס נדוד הנמצא בני שירים האלה הוא שם מופשע ותרגומו בל״א דיא וואנדערונג, והמתרגם אוחו דיא קאלאוואנע הוא טועה, נדוד הוא פרידת אוהבים. וכבר העירותי על הענין הזה במחברתי שירי שלמה דף טי העלה ב,. דף צ״ב תערה לדף טי עיי״ש, וכן יאמר ג״כ ר׳י אלחריזי תמכמוני שעל ג׳ וכאשר העביר הנדוד שופר תרועה וגוי. ואגב גרלא אעיר כי ידידי החכם ר, יוקף צעדנער נ״י העירני כי בן גנירול בעורו תואר בקללת בן לביא (עיין שירי שלמה דף הי הערה הי) ירמוז על פקוק ובני לביא יתפרדו — ונכון הוא. גבולות אדמת קדש. Ein Beitrag zur biblischen Geographie von Markus Boß. כאיש אפר יש לו אבן יקרה לבת העלך נחדל עבודתו לא "עף ולא ייגע מהשתעשע בה ולא תשבע עינו לחזות בנעם מראה וצבי תפארתה מן הקצה אל הקצת ככהיחעלקו נביאי אל וקוטר׳ קדש באלן ממדה אשר נתן הי לעם קגלתו והודיעו מדתה באופנים שונים: מדלומית מערבית לצפונית מזרחית: מנהל מצרים עד הנהר הגדול נהל פלח (בראשית ע*ו י״ח), ודומה לו: מנחל מצרים עד נהר פרת (מ״ב כ״ד הי) ולהיפך: (מ״א הי אי). מדלומית מזרחית לדרומית מערבית ומדרום לצפונית מזרחית: מים קוף ועד ים פלשתים וממדבר ועד הנהר (שמות כ״ג ל״א). ואין דעתי נוטה לדברי נעל ממקרי ארן *) כי ים המלח יקרא פה בשם ים קוף, כי נוכל לאמר כי הכתוב יגביל מקום מפואר אף אם לא הגיע הגבול שמה, רק אס הוא בצד השוה, ולשון ים קוף המזרחית היא בצד דרומית מזרחית לא״ינמו ים המלח. ונזה קרה *) ויותר נפלאס היא בעיני העתקת החכם ל״מ לאנדויא נמלפא לשון פקסים כ״ח ע״א בדברי רש״י: ״ים המלח הנקרא מי״ר נעי״אה Mer baltiquo דאז נ א ל ט י ש ע מעעל, דיא אקטזעע," הלא זה הים אמר אין עמדי השם הזה, כי הים הנקרא כן הוא בצפון ארן האשכנזים, והוא כמעט לא נודע לחכמי התלמוד, ולפי העתקתו גם דברי לש״י א״כ: ,,אין קטינה עוברת• נו אינם נכונים ואינם מיקדים על אדני האמת והמציאות. לכן לדעתי בונת ר ש יי נמלח נטיאה על battuc המורה נל״צ על הכאה וגס על עין כתה ומראה ,, עכור, וזה ים המלח הנזכר נס״ק, ולכן נקרא הים המת, דאז טאדטע מעער, ובו ג; בו אין ארחות ימים לאנית קוחר וגם אין נו דגים. — והנה עוד זאת אודיע, יען כ• הראה הסכם הנ״ל במערכי לשון לתכונת אדם בית רחוב אס הכתוב; «ן הארך ההיא יצא אם ו ר וינן אח נינוה ואח רחובות עיר (בראשית י׳ י״א) ע״כ אמרתי במחברת■ הקודמת ני כונחו על הארך הזאת, ועל כי הוקיף על שק העיר אבל בהעתקתו, וכנה לא יקרא נקפרי הלועזים ובמפותיהם, אמרתי שס ■כי רצונו לקרוא שני שמות לעיר הזאת; ואולם הרחקתי נדוד, נספזון גדול מאד: