Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 20

20 תמיהה ,׳-כ שלעזינגער נניהע הקץ ל, ציה «"פ; וירכסו על ציון: הלא חלק זנולן לא הגיע עד ליק? רק הנהוג יזכירנה מפגי פהיסה מפארה גמאד, ועמדה על ספה הים הגדול אסר אליה הגיע סלקו נדרום. או נאמר נאשר העיר נצדק החנם יסיר נספרו היקר ההורה והפיל וסופיאה לד סיג נהשיגו שם על רש" והוי(סנהס״ה) ודל: וזה אינו כי פרת אינו נוגע נא" נלל ועיקר, ומה שזנרה ההורה נהר פרח נין גנול׳ איי אינו רק הנעחה לעתיד לנוא נסירסינ ה׳ את גנולי הארץ שאז יגיע ננולנו מד הנהר ההוא אנל זה לא נתקיים לא נימי נית ראשון ולא נימי נ״ש ועכ״פ מלשון הנהונים אנו לומדים סנהר פדה אינו אלא נקלה ג נול איי ואינו נננס נתונה, ואיך אי׳ נ ירד מא״י לננל כדניי רש*’•? נפי מסעי הודיע נותג התורה כל מחוה הארץ הקדושה ניתר סאת והסל מדרומיח מזרחית לים המלח, והולך נכל צד דרומית וסונב סובב הולך ננל קצו׳ הארץ הזאת עדי יגיע לצפון ים המלח. מדרום לצפון ומצפוניה מזרחית למערג: מן המדנר והלננון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון(דברים ייא כ״ג) וכן הוא ביהושע א׳ די. מדרום לצפון: ממדבר צין עד יחוג לנוא ממה (במדבר ״נ ניא) מצפון לדרוס: מבעל גד נבקעת הלבנון ועד ההר החלק העולה שעירה (יהושע ייב זי) ונן מדן ועד נאי שנע (שיא ג׳ כ׳ וסיב נ׳ " ו״ז "יא ונייד ט״ו ומ״א ה׳ הי) וגבול זה נחרו נם סכמי התלמוד באתרם: בדקו מדן ועד באר שנע ולא מצאו עם הארך, ותמיהה היא, כי בסוסי ביק נו״ז דיה שהושיבו המאמר הזה באופן אחר. ולתיפך: מבאר בנע ועד דן(דיה אי כיא ני). מצפון לדרומית מערבית: מלבוא ממס עד נחל מצרים (מיא ס׳ ס״ה ודהיב ז׳ עי). והנה נותב ההורה עוד יצב גבולות ארך הכנעני באופן אסר: מציק באנה גררה עד עזה נאנח סדמה ועמורה ואדמה וצבים עד לשע (בראשית י׳ יינו) ונחלקו החכמים נשם לש ע. והרב הגאון תפארה דורנו מהרש״ל ר א ע א פ ו ר ע ניי כחג ננכיהע הקץ צ׳ ע״ח נהשיגו סם על גייס׳ הערוך, קלדה . בדי והוא סם מקום שנמלאו נו מעינות חמים נמזרחית דרומית לימה בל סדום ומלה זו מלי יונית ופי׳ מעיבות יפיס.ומה שהשיג במחקרי ארך שאין ראוי לתרגם כן מלת לשע מפני שהוא רחוק מגבול צפונית של כנען לא אמר כלום, סבן ג״נ אדמה וצבים הכתוב שם, ואדרבא משם ראו, ששני הערים האלה המה על ים המלח וקלנהי סמוך להם׳. והנה אסלה את עני החנם הגדול הניל לסלוח לי באמרי נ׳ לדעתי נכונים המה דברי החנם רש״לז׳ האלה, כ׳ איננה נובל לאמי ני ל ש ע היא העיר הקרונה אל ארבע הערים הנחרבות, הן הנה היו דרומית מזרחית לאיי והיא העיר ק א ל ל י ר ה ע, איכ לא הודיע הכתוב רק שב י רוחות א״ ריל: מציק — צפונית מערבית — באנה גררה עד עזה — דרומית מערבית — באנה שדומה ועמיה ואדמה וצבים — דרומית מזרחית — ואיה איפה תקוח חוע הגבול אשר ימדד בה פנת צפונית מזרחית ויגיע משם לצפון לנגד צידן? והכתוב ספך להראות הנה כל גבולות איי, לכן אמר נ׳ ל ש ע היא העיר לסם אשר הוסב שמה א*כ מאח בני דן לשם דן, כ׳ תכונת העיר הזאת היתה נקצה הצפוני לארך הכנעני ממורח לעיר ציין. מרי שיחי על מוס הרב הגדול והמפוהש° "'”יי יששכר בער אפפענהיים זצ׳יל אניד נקיק א״נענשיעך, ביום נ׳ א׳ דריח ענת, וכבוד גדול עשו לו בקבורתו ביום ה׳ ג׳ נו ספוד לפיק. ספת חכמים י^או ך!ינה ונ1י, t הביטו וךאו הל^נק הגבה! *) הצדיק אשר לקח אותו אלהים למעון קדשו על כנפי נשרים, היה מער מגזע נכבדים וישרים, וענף עך אבות יקדים, ויהי לגפן אדרת, ובגפן שלשה סריגים, עננמו ענני ראשי גשמים, המריקים מעליהם את יין העוב המשמח אלהים ואנשים. סלטה אלה נני יששכר יודעי נינה לעתים לדעת מת יעשה ישראל, היה הרב החכם המפואר מו״ה דוד ניי אניד נקיק נעעשקערעק, ויהי דוד משכיל לכל דרכי נעם המחקר. ואחיו הרג הנכבד מויה חיים ניי, ארח חיים למעלה למשכיל, הוא אסר מלא את ידו לכהן תחת אביו, וגס יד השלישי — ברוך א נ ר ם לאל עליון — כביר מצאה בחכמה ובמדע.