Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 18

18 צריו ירפא כאב נפשי לנודו,ך!מ אתו באבי ומאתו תרופתי צייר המבשר בבא בקמת ימין'כותבו הא לך בשורה לבבי לא חליפתי נטע בלבי נעים זכרך עצי אהבה«<) קח מפרייהם תנומתי תנובתי טרם ראותך בצל קירות לבבי מקום משכנך לא בצל ספי וקורתי נשבע לבלתי שכון אחר מקומך אבל אם לא עניתו ונקה משבועתי. 10) עיין שיל׳ שלמה דן> <*מ העלה ה׳. והשיב לי יהודה נן גיאח על השיל הקודם: מבין עפאים המות יונים כהט;תי ומי זה מרי שיחכם, האם לאנחתי ז אם הבכי מכאב רוח ולב, יעזור תנים ובת יענה באו לעזרתי הנה המעי בטרם אקרא יענו אותו, וידרשו ער לא שאלתי ברמות פנינים, ואם ברמי נקיים עלי לחיי, הכי מכברי הם בבכייתי ובנחלי אש רתמים חום יקוד להמם בי רותחו מיקוה צלעי וגופתי מופת באש להטה לבי, במופת סנה לא תאבלני ולא תכבה ברמעתי ישלוט יקוהה בצלעותי עדי שותה שחור לבבי וכשלג קווצותי אבכה עלומי אשר הפכו ואנוה זמן גזל בגזלו בחורות׳ תנומתי חלפי נעורי ומתק יערו מררו ויתגו לעגה ורוש בננרורזי מה זאת איחל ומה אחר אשר נגפני חילי זקונים צבא חרפי וילדתי אסלח לימים ואם רע יזמו בחלוף ליל מחלפות׳ לאור יומם ושערתי 1) היה שערי כמו אור בו מעון נוער כתובים והן נמסו בשיבתי וביד שחרחר בצוארי ן#ו מחנק עד צאת כלהב חנית שיבה לנקמת׳ ובליל פרידה אשר ארך ולב החליא עלו אחריו והעלו את ארובת׳ ויכם לחיי ענן שער כליל, וחץ שיבה כברק יבקע את אפלת׳ כופר אני אהבי 2> לימי זקונים כמו שלג שניה לבנו כתמי משערת׳ ויטהרו לב בדם נוער מנואל והו ציאו לאור תעלומות חטא שגיאתי נוער, אשר מראות עיני עצם, וט - הקשיב אמת, יאטם אזני תבונתי מי יתנני שתום עין בנוער ולא נטה לבבי ואחור לא נסוגותי הישגו נעורים בארח לא סלולה הלי - כותי ועל מעגל תועה מרוצתי חרשו בלבי אליל«> ויזרעו מענה 4) אקצור פרי כחשם ראשית תבואתי בלה כענן זמן חלב שנותי ואת חריתם עלי הנדוד יפקוד לחטאת׳ יצנוף צנפה לבבי מבלי מעמד כדור יקלע בכף קלע יחידתי I) בליייי הזמ! הפד שער שחור ללבן, וכן יאמר ר״הודה הלו׳ בשירו אשד הדפיס תחכס שד״לכ«י נא״ב מ־א קס׳ז: והערוך שחרותך לערפל ושיבה זרקה בן למנורות. ובן יאמר יי משה בן עזרא בתרשיש: מה יעו לי לילוס שערי. וכן יאמר משורר אחדגלח׳ נודע המו בשירו אשל הדפיס החכם ר׳ משה שטיינשניידער נ"׳ במחברת החלון: לבי החן קווצותיו כלולות וגוי. 2) כלומר אני כיער כ׳ אהב ימי הזקונים, אני לא אאהב אותם . וכנראה ר׳ משה בן עזרא אמר נאחד משיריו, ני יאהב הזקנה וי,׳ הלו׳ בשירו(אשר הזכרת’ בהערה הקודמת יאמר אליו: תפחה באמור כי נעמו לן שחור פנים ולבנת השערות 3) מלשון רופאי אליל (איוב <"ג די) 4) מלשון כגחלי מענה (שיא "ד ייד) ואולי מענה