Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 17

17 נפשי הלא הגלתה עמו ולב נועצו יחד שניהם לקרב יום אסיפתי אם נשפכו מדמי סביו בעיני תמול העל דמי לחיי ישפוך מורתי או העותי לגנב מורדיו מענו האם לבבי אשלם על גניבתי על שיר אשר יענה ״אין על עפרים פלי ליה »> חמסי ולב עלי ותלונתי המעמיד מגדלי דת על יסודם וחו .קר אחרית דין ואם לא כן שאלתי הוא רב יהודה יסוד סוד התעודה שמו נודע בישע 5) ומאתו תהלתי קולי אתחנן לתלמידיו אשר חקקו צלמיו ברובי וטוב זכרו לנשמתי קוצר׳ שדי בין לאט לי עד אלקט מעט משבלים ואקבץ את אלומתי אם יאריך הנדוד ביני וביניכם, הלא לבי בידכם ותבניתכם לעומתי קצרו שאתי עוותי ואותי בלי מחירה מכרה ארץ מכורתי אמדוד ברגלי עמקים לא קניתים ואת נחל ארצות אשר לא מידו שתי סיסי כנשר וגלגלי כסופה ובם ארץ אגמא וסוף ארץ מגמתי אחשוב כאלו עלי כנפי נשרים אני נשאי ורוח עצורה בי לרק^תי נטות אחלי יצען 6) לנורו ועד לא אחשב ירתמו רכבי נסיעתי נגזר לנפשי נדוד ואם אין דמי אחי בקול צועקים אלי באדמת׳ נושאי כלי מחנה מעיר לעיר שאלו: "איזה מכוני ואי זה מקום מנוחתי" רכב מרוצץ כעב התנהלה בי לאט ולבית מעון אוהבי ישר מםלתי ארצה אבניו ועפרותיו אחונן וחר בותיו ארוה במי דמעות תשוקתי אולי אבקשה לנפשי את אשר אהבה שם אתנה לו צפון דודי ולבתי אולי אבקשה מקום משכן יהודה ושם אשבור כלי מחנה מסעי וגולתיל) אעז בדודיו ואנעם ממנדיו וטל פיהו ירוה יקוד חשקי ו^תי מי זה אשר מאדום בא עם סעיפי חלום גזל שנתי ולקח את ערובתי הוא נחמד מצרור כסף ומור דרור הוא מחמדי והוא ענין תהלתי הפיץ מאוריו כהילל 8) מכנף שחרו ויגל צעיפי ענן אסלי וחשבתי הוסיף שמו על שמועתו בשכלו אשר הפליא חרמי ונפלא ממזמתי מיום אשר נשבו רוחות בשמיו בתוך לבי מגוריו 9) ועל חייו מגורתי לו ענתה בי שפת מצפון לבבי אזי בא עד תכונת אהביו בו ואותי רקם כתבי ובא רצוף צפון אהבל, תקטן היות בעדו נפשו נמולתי פניו בלחיו ופוך טוריו בלב חומדיו מליו צרופים כפז זכים באהבתי נופך רשמיו, ומנוסת טעמו ורוחות מור דרור נופפו טוריו לנשמתי יעז ויעלוז לבבי בם בהשתוממי הם שעשועי ובהם כל נגינתי שיר החיו מופתיו ומתי ששוני ונם שי העלו מעפר רגבי קבורתי אמצה נביע עסיס רקח לקול תור וסיס מיין רקחיו ולא מיין זמירת׳ 3) הוא דמיון מליצ׳י הששמשו גו משוררי קפלד וכן<אמלל"הלוי נמושח המשחיל: ,לפני כלוב שלש אורד וגוי עיין שירי שלמה דן מיג ת׳ זי) "דין המפלים שם דינו יגגל ולא מלוג תקפו״ והן נפיל המשחיל: דמעום משונן׳ אהג וגוי(גיל גל" אקשפלד) ,אין למפלים משפנו דמים ואין דם יהיה להם ולג חהלו׳ — והן נשמלמוני לליי אלמדיזי שעל ני) ולאוי לך לשלם לגני והן הדין למנעיל הנעלה — 4) עיין ההעלה הקודמס 5) עיין שיל' שלמה דן- פינו ם״ יה. 5)אהלנליצען ישעיה ליז ני. 7) כלי גולה יחזקאל י״ג ז׳ 8) מלשין הילל גן שחל ישעיה י״ד נ׳.9) הוא