Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 12

von L. Eisler, Rabbiner in Euwanowitz — מכתבים ^*) ביה ׳ששיח ד׳ שלום לן ידידי הריי ל ’ ב א יי1 <! על - אהרתי «ד כס להשיג דני ליונחבן הנעים מיום כ״ו משנן הפנר, יען לא מלאס' נו ענין נחון להתעסק »,זולה׳ דבלי אהגה וידידוח, אן גם לאלה לא חפצתי להתלאות נשיי עונה לא ישי נעיני להניח אגרסן בקלן זוית נל׳ השונה. ועסה מס אגיד לן? — הנני פותח עיי על שתי הסעיפים ונל אדע אס המדעית.נפיל וויען יגמול בדעתו להוציא.לאול העתנלס השני׳ מתי ננויי העתים החדשים או אם יסדל! ואני אתעתי ניי ענינים לבי התועלת נפלי נפלים ■מן הפעם הלאשון, ונפלע מאמי חדש קלאסי שמו: הדני אשל על יהושע הודעתי נו חדשות ויקלות על ענץ המילה נמצלים ובמדבל והבאתי נמשעני דבלי התלמוד ודפוס האחלונים על התלשלוס מיל ע״ה למול את בני ישלאל נמדנל וביררתי הנל נמופתים נכוחים. עור כתנת׳ לממנלת ההיא מקילה ע«ור)ת על האת לוג אס לאיי שיהיה מולכג או בלתי מולנג נפי עומק הדין וכפי כונת התולה ונננדות ידונל בת, מלני פנינים אסלים לני העלן. ועתה נשאל הכל ליייס וחתום נירי המדפיס אין מאה, ונענו י כן חלפינה ידי וידי סננונים מלעלון עוד מאמליס אחלים למחנלח השלישית, ומה אעשה ■j די לי עסה ני אנעיחך שאס יקרב עסו להתראות החוצה לא אמנע מלכנות נו דבלין על התרגום, כאשל דברתי לן. ,, אודות שאלתן על איזה ענין חסננה אמיות התפל כ״י, אשר אני עסוק נו עפה 1 יע יי י״א ס' לו1ל סכל י«ל’י P׳ שאי.ת א *י ח לה של יהודה אריה ממודנה ז״ל׳ אשל עלם לאות׳ אותם ננל החלות׳ לדנר עליהם מענו זה "נ שנים (עיין אגרות ׳"ש ר חיא דןש ל״ז ועתה כנואם לידי נוראות לאיתי נם, כי הראשון יהרוס ויפיל אלצה כל חומות תושבעיפ ושולח יד נכל העצות המעשיות לפעול בהן שינויים ותיקונים יותר ממה שרוצים לעשות עסה נעלי הלעפאלם, והדנל צריך נג־ין גדול ושקידה לנה למלון עליו משפע צריו עד היכן ישלו סבלותיו ובאיזה מלק יעו משניל האמת , גם נתנרל לי נהגות׳ נם, ני שני הספלים ילידי ממנל אחד הם, ואב אמד ילדם, הגם כי כפי הנלאה ׳חלוקו זה עם זלי י וצלין להניא מופסים חזקים להוכיח זה למעלה מכל ספק . וזאת היא המלאכה , אשל אליא געיתי שכפי עתה,הגס כי מלאכות אחיות יש תחת ידי בזמן הזה . אחה מהן היא מנוי ספי חדש נלשון איטלקית על יסודות אמונתנו וזה •היה כמו קאטעכיסמוס לחמו ניד נעלי עיוני ננואם אל ניס הספר , מענו ילמדו מה יתחוייב הישראלי להאמין ולעשות , גס זו מלאכה כנדה ונחוצה, מלנד הזמן המצטרן לי להנהגת_צלכי הבית , ולקרוא עלי נשורות הז«1י המצעלן ל׳ להנהגת צרכי הבית (ולקרוא עלי בשולות הזמן!) ולהגות במה שמוציאים לאיי סכמי זמננו פיליפזאן ופלאנקעל ומנליהם, ולהרין אגרות לאוהבי ולשומרי בריתי ויותר מכל זה מה שהוא לולן גדול אצלי להתבונן יום יום על דבלי נביאינו הקדושים, אפל אין פעם שאתעסק באמלותיהם הפסולות בלי שאעמוד על פירוש חדש לא שמלוהו הקדמונים, וזאת שמחתי האמסית נסבל הלז. יואל אלוה להחלימני עד בצעי מחשבות׳. אן קצתם אם לה כולם . ואתה אהובי.יבין ד׳ חילן ופועל •דין ׳לצה בתשוקת אוהנן ישיר הכרח פה געלן ביום ייע כסלו שנת חל׳ז. *) בתחילפני קוראים משכילים מכתב המכס יישיל ז״ל אומר, כי שתים הנה הסבות, אשי הניעוכי לזה: האחת יען ני נכספה וכלתה נפשנו תמיד לדעת דגימה על עניני מנס גדול ומפואר נעמו, משפטו, מעשהו והתנהגותו בביתו כל הימים, אשל היה חי על האדייה* והמעט, אשל •ודע לנו מזה לשממה הוא לנו ולעונג נפש. וזאת שנית , למען תאלמני' שפתי שקל , הדוביות פתק על הצדיק המנוח זיל לאמי: מלבו נדה הדברים הכתובים נקפל "בחינת הקבלה" ולא מבטן ל׳ יהודה אריה ממודינה יצאו, כי בראותם במכתב הנא לעיניהם דברים. אשל תסיח לפי סומו אל רעהו על העגין הלז, מבלי שיוכל מתוכם עקבת ומרמה בלל יאמרו: אבל אשמים אנחנו טל אחינו יישיר נאפאנו עליו אמרים אשל לא כן — ואחו הסליחה! ליב א •יזע לי נייח תמוז תר״ן לפ״ק.