Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 11

נעשעג״ך כנראה משיות תרומת הדשן שמחני: י• ישראל אשכנזי הנק־א ג׳ איסערל זיל שהיה רב אניד נעיר וויענער ניישעאדע ומזכיר שם בכמה מקימוח מנהג עסער״ך נענין כינוין, עיין גפשקיו שי׳ רו׳ ושי׳ מיד. ובימיו היו כשי הנלאה נבל במה קהליה קדושיה במעהרען, כי כן כסב נפשקיו שי׳ ח׳ לעדן בסיבה כל שום ויונינא יכו׳ נגע וז״ל: "אבל נשטייערן ובמעהלען ובפולין ונהגר (ארככארן) לא נהנו לכהוב, ובשי׳ דגיה הזכיר איש נשםיזעליקמאן עריעש (רומז לפי הנראה לעיר עריפע הדל) ונשי' לגיא הזכיר העיר דעדיש אס יש לכהוב נגע הרעדיש, והיא העיר היאדיס, אשר ממנה גורשו היהודים נפנה הרעיד 1514 נמו שנהגרשו כבל נשנה היא ר״ד מנרין, אלמיט׳ן, צנ״ם, ניישטאדט במעה רען, ונשנה שכיב מנ״טיטשיין ושטלאמנערג, וממעהליש בודו ויען ועי׳ גירושים אלו הוברשו להחישב נשאר קהליה השמונוה, ועיר גמלא כבל נשיוה הלמ״א השי בשנה שיב נשי׳ על אודוה זקוקה ליבם, מוזכרים שם קיק ל״פניק, 1 פרערויא ואוישטערליטן, גם עירנו קיק עלעניטש נלאה שהיה אז בנר נושנה מאמני׳ אן- פלא נמלא על זאס אוח ברור, בי מפרט בהנ״נ הישן פה, נראה שנבנה יק בשנה שליט, נבל זאת יש איזה ראיוח שישנו בה יהודים נם מקודם לבן הא׳ בי נשפר אחוזה הנחים בערכאות דפה בחונים נחים אשדים על שם נעליהם היהודים מזמן קדום לזה. הב׳ כ׳ נקפד הזכרת נשמות שלנו נזכר אמ״ו הרב הגדול מהו׳ שמעון וואלן- בן מו״ה דוד עענל ע״ה; אשר הוא בלה׳ שפק הנזכר בגלעד דן- 75 נא׳. 149', אשר היה בסוף ימיו רב אניד על בל מדינת מעהדען ומת בפראג בשנה של״ב, ולבנותו הראשונה היסה נשי הנלאה שם *) שה קהלתינו טרעניטש, הגי בי נזכרים שה גם שני אחים קדושים וטהורים שמשלו נפשם על קדושה השם היה ל׳ משה ור׳ יהודה בני ר׳ יקוהיאל, וכמדומה לי היה זה בשנת שליד, אפל ממנה כ׳ הציד שהיסה עת צרה ליהודים במעה רען ובמה נפשות נשרפו על קיהש, מבלי הזכיר בפירוש השנה לזאת. מכל האמור יוכל המשכיל לפשוע כ׳ תשלח ישיבת היהודים נמעהרען נובל להקדים על צד היותר רק ער המאה התשיעית או העשירית למספרם, ורוב הקהלוח הנזכרות נתישנו רק בזמן היותר מאוחר, אמרי שנחגרשו מאונגאין עי׳ לודוויג המולך שם ובפולין בשנת ה״א קע״ב 1882 ומעסטרייך בשנת 1420 הניל ועיי גירושים מהערים הגדולות אשר ישנו בה לפנים. וקיק פאהרליען דל שנתישנה ג«נ לק בשנת קמ״ב אמי גירוש אונגאלן, או בשנת ק׳ מ 1348 נאגר היה דבר כנד בארן והחעוללו על היהודים שהשליכו שם המות בבארות, ונהרגו עבור זה במג הששח הלנה יהודים בפוצקויא, רען, צנאים, עגעננורג ניינורג וצוועטעל במדינת עסטרייך, כי אז נמלטו הנשארים כשי הנלאה אל ערי מעהרען הקרונות להם , )הרלין ודומיה וביה כ שלהם בנו רק אסל׳ כן בשנת הא׳ קמיב *) באופן שבשנת היא חע״ה נהישן הבית לק שליג שלה. אבל הכותב הדל טעה בהבנת הפרט הראשון, אם בעבור שמצאו בחוג היא קמ״ב לב״ע ונמחקה נקודת ה״א השמאלית ועיכ משב או,-.ה לד׳, או שהיה כתוב בשנת קמי ב לאלן- החמישי והיסה כונס הכותב הראשון קמ״ב אשרי כלות כנר האלן- השמיש׳, יהיה איך שיהיה טעות הופר יש כאן, וכאשר ירבו סוקרי קדמוניות לאומהינו למקור על הדבר יותר, יוציאו האמת לאור. בברכת כל טוב כשפן אוהבו סיים יוסף שאללאק" *) כ׳ בן כחוב שם: היה אביד ול״מ נטורבין וכוי. והוא טיס בלי ששק כי לא נמצאה עיר נשם זה וציל בטרנין כ׳ ככה נקראה עירנו לשנים גם בשם דרעוויעץ, ואגב אורמא אזכיר גם שאר הרבנים שהיו פה.־ הרב מהו׳ ארית ליווא בן המשבר שיות צ מש צדק כמבואר שם בשי׳ קכיז והרב מרה יצמק מאיר תאוקים מפראג שאיה פה רב בשנת תליב, ואחריו מרת דוד מוויען שתן המשבר ליצ שם נשיי צ״ג ול״ב שהיה בסמלה אגיד דקיק נרודא ואייזענפטאדע ואשיב עת קרעניעש מ״ג שנה עד תע״ס. r,^u ואידה הרב מרה לני נמהיו ׳ושנן מסן מרה אלעזר הלו׳ אניד בהעלישויא, ואשריו מרה יוסף לגוב ליט שנה עד תקל״ב, אשל לוב יוצא׳ חלציו ובני משפחתו יושבים עסה נוייען ופיג, ואשריו מרה צבי יושע הולוויען בן הרב דמדינה מו״ת שמעלקא זיל כיד שנה. ואחריו הלב מרה שיים ד״עשמאן עד שנת חקפיט עשר פצים שנתקבלתי לרב שה. **> זאס כשישבו שם כבר בשנת קיח צריכין אנו לומר, כי הסתפקו להתפלל הרנה שנים יין«*«י יסידים, נינו שנראה גם בגלאסעעזריטש שנבנה בהכע שלהם רק זה קיש שנה, אן» ««ר בשנת תביא היתה קהלה והרב משבר שיות שעל אפרים היה שת דב כמבואר 9e נפי׳ נ'« יערש.