Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 10

10 תתקנויז 1156 ,הן קיסל פרידרין הראשון לנשין עסתר״ן להושע יהודים ולאמנארדען נכל ארצו. אשר מנל זה נונל לשפות נצדק, כ׳ רק ממאה התשיעית והנאה נאו היהודים אח'כ מנעהמען ועשעריין גם לערי מעהרען הקרונוח אליהן. וכפי הנראה ההישנו המלה רק נכרכים וערים נדולוח ובצורוה, מקום משמר וקנין נמו ברין ואלמיתן הראדיש ודומיהם, אנל לא נעלי הפלזי הקמנוח אשר שם לא יכלו על נקלה למצוא מחיחם ופרנקהם עיי מקמל וקנין, וסיו שם נעח ושאנן, עד אשר נגרה יד העירומים שעאדטנילגעל, ונעשים ספשים ננסינה מה ממשא מלך ושרים, כי אז קמו נזדון לנס על היהודים וגרשום מהקספס ננסלסם נענור קנאסס אוהם נא מר ם כי עצמו מהם נהו ן ועושר, ורק אז הוכימו היהודים לסור להם מקום לשנס ננפרים וערים קענוה המה יד שר ומושל אשל הנין נממיל מש ידוע הקצוג לשנה אשר נהנו לו, ויושני הנפלים האלה אשר אינם •הודים היו לרוב רק עונדי אדמה, חיו נפשם ונפש ניהם רק נהנואוה זרעם אשר יוציאו השדה שנה נשנה, השמחים חמיד נחלקם צאינס מסאוים לתענוגים יחרים, כשן לא ׳משונו וזהג לא יחפצו נו, לא קנאו אה היהודי העשיר, ואן כי אחיו העניים והאניונים אשר לרוב לק נזעת אפס וננפשם יניאו לחמם, ונהיוהם נם הם עוד נכנעים סחה יד שריהם המושלים נהם, ידעו •ותר מיושני הכרכים החפשים, נצלה עמיהם ונפש היהודי הנגש והנענה תמיד מפגעי והלאות הזמן, ועיכ חקה עינם לרוג עליהם ולא הרעו להם, וע*כ שננו היהודים נקרנם ללוג גם ננוח ושאנן מפחד לעת, נאשר עינינו רואות עוד היום, ני יושני הכפרים מעינים עם היהודים הנאים עם שחורתם וחושים איזה ימים נצל קורתם . . נ׳ לפי המשופר נדנלי הימים למלכות עשטרייך חלפו יושני מדינת עעהלען נימי קדם j מעם אל עם אחר ומלחמות רנות נעשו נקרנה עד בגרשו אלת אס אלה , ני נמאה ראשונה למספרם שננו נה הקוואדען וכאשר נסעו משם עם הוואנדאלען לתור להם מקום לשנת נשפאניען וגאלליען, ישנו תחתיהם נמעהרען לוגיעל והערולער, ונשנה ד׳א שיח לניע 548 נאו שמה הלאנגאנארדען, ואסיב נתישנו נה גס קאלאניען מעם שלאוואניען, אשל גורשו אחלי כן עיי הוואלאנען (נולגארען) אשר נקראו אחינ על שם הנהר מאלאווא מארן ה ה ולן קדמת מעהרען נשם מלאלאוועל או מאלאווענגען. וכל אלה העמים היו עוד *נדי אלילים, עד שהנריחם הקיסר קארל הגדול לקנל אמונה הנוצרים, אשר נ הפשתה אחינ עוד יותר ניניהם עי׳ הכומר צירילל אבר נא שמה והעסיק להם הנינעל ללשונם שפח שלאווען נאמצע מאה התשיעית. ועתה אין נוכל להאמין ני עמי האלן האלה , עונד׳ גלולי עק ואנן, אשר היו עוד כפראים נשדה , יסנו מקום להיהודים הנאים מרחוק לגור, לשכון נתח נאלצם ולגנות להם ניס הננקת לננוד אלהים אמת, אשל לא ידעוהו המה ואנוחיהם מעולםV ך׳ הנה ננל ספלי ושיוס הגאונים הראשונים לא נמצא שום זכר ליהודים ׳ושני מעהלען וערי מושנוסם שם, ורק קהלוס אשכנז, פראנקריין ושפאניען נשאו על שפתם ללוג. וגם נמסעוס ל׳ ננימין מתודעלא אשל מת נשנס דיא תסקליג נזכרת נסון רק עיר פלאג נזיהל: ,ומשם והלאה (ריל מרעגענסנולג נאשננז) ארן ניהם!נעהמען) והיא הנקראת פלאנה, היא סמלת ארן אשקלנינא (סלאוואניען) וקוראים אותה הדלים שם ארן כנען נשניל שאנשי הארן מוכרים נניהם וננוחיהם לכל אומות', וממדינת מעהלען, אשל נחשנה אז ג'נ למלכות נעהמען, לא הזכיר שום עיר או קהלה ורק נשיות הלשניא סי׳ שעיו נמצאה שאלה מנהס (נעהמען) ממקום הנקרא אושתלריש שהיא כפי הנראה אויסתערליען נמעהרען כמו שבחנה׳ כנר נשומר ציון משנת סלייג סן זי עיש על אודות איש לן ונליעל, אשר הוציא לעז ושם פסול על משפחה יקרה אחת, ושם נזכר נס גדול נשם הישיש מורינו ולנינו הרג ל׳ יעקג עליובגי, כפי הנראה היה מעיר תלישת נמעהלען, אשל קנל עדות להכשיר אותה משפחה יע*ש, ואחלי שכפי הנודע חי הרבניא נבנס היא מ׳ לניע, נדע מזאת, כי נשון האלן החמישי או לפחות נד.חלה האלן הששי נרו כנר היהודים נאיזה ערים וקהלוח נמעהרען. וכן נלאה גס נד נר י הימים לעיר איגלויא שנשנה דיא •ויד לני ע 1250 נהנה הדת להעניש חוענס הגאון מיהודים ונוצרים יחד לקנרס חיים ונשנה קיה 1345 הושע מאלקגראן קאיל •הודים נאיגלויא ועפה אותם רפשים מפרעות הייס לעיר נלין ושאל קהלות מעהרען ארן ממשלתו, וישנו שם נהבקת וננתחה פיא שנים , עד אשל גרשם מארקגראן אלנדבינת גשנה 1426 הקפיו לפיג. אחלי אשר העניש נם היהודים נא לן מכורתו עסתדיין והגלם משם נשנה 1120. יגנל זאח נחיבנו אחיכ היהודים עוד