Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 9

9 Bettrag von I. I. Pollock, Obcrrabbiner in Trcbitsch. טבתב על אדות מצנה ישנה שנמצאה נעיר מין, וקדמום מושג אחינו נני ישראל במדינתי מעהרען ועל זמן ננין נהנ״נ הישן נר,"ק פאהרליען. הנה נקין סרי״ח לפ״ק הגיד לי ההורני היקר מו״ה משה נאכעל נ׳י מר,אנין כי לאה מצנה ישנה נעיר נלין נניס אינו יהודי, והעתיק לי נעונו כל הנזכר עוד מהדני׳ ם החמוקים עליה, ואלה הם: הוי ואבוי על אבי ע״ה מ' דבורה בת מרה מורקל הגהרג . . . רא״ל י״א שבט וזוגתו מ׳ ליבא בת הר״ר שמחד, מת רג" ל, וכהנה׳ לו כי מלשון זה נראה, שהפלט ממיהה האשה דנורה לא נזכר עוד על המצנה. רק יום שנהרג אניה מדה מורקל ושנה מיסה אני אמה נרשם עליה. ולפי הננסי לשון זה נהרג מורקל ני״א שנע שנה ה״א ל״א לנ״ע שהיה אז ניוס ג׳ לשנוע, ושתי שנים אחריו נשנה ה׳ אלפים ר״ג לנ״ע מת חוהנו הר׳יר שמחה , 'פי לא נוכל לומר ד׳ אלפים ר״א או ר״ג לנ״ע, יען כי אז לא גלו עוד יהודים נמדינס מעהרען, וגם לא היה עוד נזמן ההוא שם מורקל, שהוא כנוי אשכנזי משם הענלי מרדני נמנואר ננית שמואל א״הע שמות אנשים אוס מ״ס, ושם לינע שהוא תואר אשכנזי ליענע ר״ל אהונה, מורגלים נין אחנ״י אשר לא הורגלו אז עוד לדנר נשפת אשכנזית. ויען כי עכ״פ הוקמה המצנה הזאת נעיר נכין לפני גרוש היהודים משם נשם הי׳ א לייד לנ״ע שהיא שנת 1454 למשפיס, והיא עסה לעסות נת ארנע מאוח שנה ויותר, יהיה ראוי ונכון, ני חוקם ננית הקנרות החדש נעיר נלין, למען היות שם למזכרת סקדי די, ני אחרי עבור ארנע מאות שנה פקד את עמו שנית לתת להם מושג ואחוזה נעיר נלין המפוארה, ועי׳ כ נקשתי מידידי הנ״ל לנקש זאת מראשי אלופי העדה שם, והס נלתי ספק יאותו לעשות זאת, נמו שעשו כן גס קציני וראשי עדת ישורון נעיר וויען, שהניאו שתי מצנות מוויענער ניישטאדע, והקימו אותן ננ״הק שלהן, וכאשר השיג לי כ׳ מלא שאלתי זאת, כתנחי לו המנתג הזה, אשר אעתיק פה לפניך, קורא נעים, עם איזה הוספות מועילות. מכתב שלום וכל טונ ונר. מה מאוד שממתי לראות ממכתנו היקר , פי דנר נאזני אקל״וע דק״ק נלין אודות המצנה הידועה, והס נטונס מהלו לעשות משד עס המסים הישרים אשר שמם חקוק עליה . והס מתהלכים כנר נעדן גן אלהיס זה יותר מארנע מאות שנה, להניא אח המצנה הזאת לנ״הק שלהם, ואסרי שיחדשו את הציון יננוהו נכוסל נ״הק למראה עיני כל הנאים שמה לזכרון עולם. ישלם די פעלם הטוג הזה אל חימם שנעסיס, וגס משכרת מעלתו, אשר הוא המשננ הראשון לכל זאת תהיה שלימה מעם די אלהי הצנאות. ומה שהשיג על דנרי הראשונים שנתנתי לו, כי לפני אלן וארנע מאוח שנה גרו עוד יהודים נעיר נרין ונכל מדינת מעהרע;, ממה שנמצא כתונ על ני ת הכנסת דק״ק פאהרלץ נז״הל: "עד עןק״ף, נחישן הניח. אלן שלם מאות שלשים ושלשה" הן אמק, כי אס נאמין לדנרים אלה ככחנם, צליכין אנו לאמר, כי נמה נ״הכ זה כנר נשנש ד״א קמ״נ לנ״ע, נאופן שנשנה התעייה לני׳ ע שעמד נה הכוחג הזה ענרו כנר אלן- של״ג שנה מיום הוסד הנית הזה, אפס מ לנד שרתוק מאוד להאמין, כ׳ כנר שי״ד שנה אמר המרנן נימי ר׳ אשי ולפני חתימת התלמוד נננל, גרו יהודים נעיר פא ה ר לין הקטנה הרחוקה כמה מאוח פרסאות מא״י ומננל ושאר ארצות הסמוכות לה!, מקום ישנו אבותינו נימי קדם, ורחוקה גס מאיטאליען שפאניען וגאלליען, אשר שמה הגלם עימיס אחדי המרנן, יש עוד כמה ראיות ומופתים אחרים אשר יכחישו זאת, ואלה הס: א׳ אם מושג היהודים נעיל פאהרלין כנר יותר מי״ד מאות שנה מדוע לא רבה מספרם שם נזמן הרג הזה כפלי כפלים ממה שהם עתה; אחרי כי נימים הראשונים לפני מלן המלכת מאריא טהערעזיא ובנה הקיסר יאזען הראשון ירייה, לא נתנה עוד הפקודה נארצינו לבלתי רנות נשואי נני ישראל ומספר יושבי כל עיר ועיר, ולפי מנהג הטנע ירבה תמיד בכל עם (ואן כי נאומתינו הישראלית אשר אנשיה שומרים תמיד גדר השווי נכל הנאותיהם הגופניות) מספר הנולדים נכל שנה ושנה ממספר המתים בזמן ההוא נעצמו ן (וכעין זה העירו גס הראני׳ ע והאנרננאל נע׳ פניוס על שלא נתרבו מספר ישראל הלוים. נאשר נמנו נקון הארבעים ממקפרם נמנין הראשון אחרי צאתם ממצרים כראוי להיות ע"פ הטבע והנסיון וע״ש) . ב׳ הנה כל כותבי דניה׳ יודיעו לנו, כי רק במאה השמינית למספרם החלו היהודים לגור נערי נהר דהיץ וסביבותיו. ובמאה התשיעית נמצאו גס במדינת זאקזען ונעהמען, ובמאה ה" א גס נשוואנען, פראנקען ונעיר הבירה וויע; ובשנת.דיא