Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 6

6 הזנל (בדעה הנוהג נעמוד •'ב הגיל) לגיוס נזק והעקד לחומתנו כ׳ אמנם מה היא •ה* ■דה,ישראל געולס? ללמד ב׳ נלאשיה ניא אלהים אס השמים ואת י*איז, או להורדה שהעולם קדמון, ולא נעשה בסכמה ובכוונה, אנל היה סמיד נהכלס קדמון, ונל• ראשיה? — ואם (לעי דבריו נמלחמהי זאת ימעע כבודי, הנני מוכן ומזומן לדבור! לא לבד שמי, אך נם בשרי ודמיה׳, על מזבח האמונה, נקנה הראשונה. והנה זה כיד שנים מליחי ונעיה• למוח (עיין דרס ממד גי עמוד קיא) ואז קראה׳ להלמיד׳ קניב למעה׳, ונהה׳ בידם קי האינויקה לאוחו האיש, והיו קוראים באזני < והייחי מלאה להם איך כל דבריו לא נמנמה, אן נעלמה ובמרמה. ועסה אחרי בואי נימי הזקנה, ולח ידעה׳ יום מותי, לא אחדל לערוך לעני הקורא קל וחומר של שעוס שמלאה׳ בקי האיעיקה הדל. (.Lib. I. Propositio XI) היכולה להיות בלתי נמצא, היא מקלון בח. ונהען היכולה להיום נמצא היא נח, חה ידוע מעצמו. נמשך מזה שאס מה שהוא ממוייב המליאות, הם לק נמצאים נעל• תכלית, אם כן יהיו הנמצאים נעלי תכלית, •גבוי׳ נח יוחל מהעצם הבלחי נעל הכליה בהחלט; אבל זה נטל, כמו שהוא ידוע מעצמו: א־כ או אין דבר נמצא, חו העצם הבלתי נעל תכלית בהחלט, הוא מחריב המציאות — והה תאמר ידידי הקולא אם יבא אדם ויאמר לן: אס נמצאים בני אדם נעלי נמה מקרונות, כל שכן וקל וחומד שיהיו במציאות נס בני אדם שלמים, נקיים מכל מקרון. התאמל כי האומר כזאת הוא חוקר בדול V ועתה אשובה לקי חורה נדרשה שכתבתי זה ארבעים ושהים כנה, וקודם לכן חערוך לעני הקולא קצת מן הטעות שנעלו במחברת לעואוח אהבה , בכוכבי יצחק כיה. עמוד ״ז צד ימין שולה שלישית מלמטת גי*ם ךרך Dtjrn , וצ׳ל ךךןי . שם בחמלת צד שמאל ח^י ל״ל ף,ןרי, עמוד "ה צד ימין שורה "נ נדעק :יוכיח אתה תקרב׳ 'ל״ל תבר!א. שם צד שמאל שורה "ז רבת נשים ליל רבת ■<'ז — «, ^('2 בם :|ויה 5'י ליל עמוד "ט לד •מין שורה ך צ״ל שם צי שמאל שורה נ״א הךע ליל רר?(. עמוד ך- צד שייאל שידה גי ולעורר! ליל ,ילצמיזי, . שם שורה יי דןעל ליל יוצל׳ ללאם ליל יואם, שם שולה נ־ מלמטה צ-ל. עמוד כ* א צד שמאל שורה ז׳ צ׳ל 0ין^ן, (rnta) . וזה מלבד שאר טעות הדעוק שנלאיסי לרשום, כגון נהיא מעיק, שהוא שבוש ג־ול, כמו תיבה טמנם השגורה 5?1יי חנמי י)ש־נז, . ומלבד כל אלה. הקו המחבל שתי חבות (הקף) הוא על הרוב ארון ודק, כמו הקו העשוי להעקקה , והנני מתחנן לפני מעלת המגיה שישגיח על זה וגס אבקש מאתו שלא יוקיף שום מטף פתח במקום שהנחה׳ אות האלי ף בלא נקוד או נשוא נח . עאדוני צום גדליה נעל הייתי גס ,קנה׳ ולא ראיתי צדיק נע:ג לפ״ק• שד׳ל. פרק שנים עשר. אין התורה קותרס את עצמה. ח,:נם גם כי לא יימצא בתורה דבר אשל יכחיש אח חושינו, עדיין יש לנו לדרוש היש בה דבר שקל בענין הקירח המלות , ני כבל התבאר לנו למעלה ני נענין זה יש בידינו לגזור אומר נהסלע, בלא שום מנאי; א*כ אם התולה מנחשת אותנו נענין זה, לאמר ני שנים ושנים :המ_סמ0ה , וכל כיוצא נזה , אין ספק שהשקר אתה והאמת אתנו. ואס יש בתורת דני בסורה דבל שקל, למה זה נאמין לה7 הלא אעשל כי תרמת אותנו גם בדבלים אחרים, באשד אין בידנו לבלי אס האמת, כ׳ כל ארס המשקר גם אס אומר אמס אין שומעין לו. אבל דבר כזה לא נמצא בתורתנו. ואולם גדין שאין לנו להאמין בתולה בראותנו בת דבל שקר, הלא כמו כן נכפור בה אם תכחיש אה מלמה, כלומד שיהיו בה שני כתובים המכחישים זה את זה נאמת, בלי אשל יוכלו להתקיים נדלן לא יסלקה; כי אז אין סעק שאחד מהם שקר, וחזר הדין, שלא יכין ליו להאמין בה . א נ נשים פרינו לירוש היש נזילה דני כזה . ז