Kokhve Yitsḥaḳ · 1861-01-01 · 26 (1861) · p. Seite 5

5 »M׳ .עד מה נביט אילת ען$ה_חשך 5שלמה ובידד הךב פיסיות (■׳•,;■ לעשות נקמה בחכמה: פנו■ אלי מקבילים ■ הטו אזןקשבת אלהיט הרעה אתכם נתן לכס &טמון: צירי שדי אתם לןישר מסלה בערבה קסם על שפתיכם ו?עאבם תעשו נפלאות: ־קחו עט ובאירן }ענו לכסילים עאולתם ישלמו לדם בפעלם _על קךקדם ירד חמסם r רשע כסל יבוש כי יפול בישחיתותיו לבצור רוח רן?אתו ותעלמנה שפתותיו: שניו לחרק ונמס מעיו כחלילים;המו לדמה ככלב נבח עי הדבור אין בו: תופשי עט החלצו אל דמי לכם סופדים .נמולו עראשו תשיבו וחרפתו אל תמחה: ט טהר ידים יוסיף אמץ ע ויאחז צדיק דרסו ’לעשות צדקה וחסד ודעת לנפשו לנעם: י ,ישלם ל,י משיכרתו ם ונקם לשיב לצריו;שובו ךשעים שאולה לדכאו,ואין מציל: כ כבוד.חכמים.ינחילוהו צ ובהלו/קלו קלה תחת כי;אהב חגנמה ובכל לבידרישה: ל למה רגשו אדלים ק וכסילים מלאו זעם על צדיק ותמים דרך עשה טוב בעמו: מ מוסר אולתם לא ל'ש.טע ר אחרי שקוציהם לא לזנה בפחזותם לא.לאמין ובתנעבותיהםנעלה4קשו: נ נגע וקלון לעמם ש אך קדים ישכר.ירדפו עורים ותעים אלה דזאותם ישרים.ידרישון r ס ם!־י סוררים כלם ת סיבאים זוללים ודגנים שאפי נקם ורצח הלםכון7עלימו משכיל: .Von Prof. S.D.«uzzatto — תורה נדרשת. אמר שד״ל נראות׳ בכונני יצחק קונעייס כ״ד ראש עמוד י״ב מלות הסוקר הנחל ונו׳, אמרתי נלני למשוך ידי מלשלוס מכתני נץ כוננים, אבל הופרה עצתי, כי המלין המפואר מה״רס שעמר! הוציא מנית גנזיו רפואות אהבה ששלסת׳ לו כמה שהים, והדפיס אות! נסונרת נ״ה. אז אמרתי הותר הנדר, ודי לי במודעה זאת, להודיע ולצוודע ני מי שהיכסיש הסבות התכליתיות (כלומר שלא היה רואה בעולם .ונסלקו ונחנק׳ חלקיו כוונת מנוי! וסכמה נפלאה) לא היה (לפי דעתי) סוקר גדול, וכל המספר בשבחו הוא (בעיני) מת; מכשול לפני עור, והמלחמה נגדו היא מלחמת מלוה , ולא