Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 122

— 122 — הה! שלמה׳ הובל?!קברים! ז . י ן י י למרומי יעל הרים תעופתו, לשבוע נעימות נצח נחלתו. — סי יתן סות לאביון בקרה י¬ מי יצילהו צבוקה וצרה? «H . . .ז| וזז ׳V״ הה! כיתומים בלי סעד נשארנו גלמוד בחיל,ורעד! כי שיוכן רום שמים לקחו מן החיים שמה למעון שמים בין שרפים רביותןם, משגב לריף־ ה״ת ד_ " ותמיד הציק הלך ל9.ניף י ודעריוך שירנו זה לכדלןד י-' על! כל מהלל;פיו מעלליןז י אזי תשחק לאבל במעיונןז ולשירי תבל במדיום קנך. 3ת טיסטניץ תפרש כפיה זקן ונער באי שעריה כי המות ^לה בהאנותיה וידיו פרש על מחמדיה. :T T ״ * ־;־T V תאנ;ה נשמעה מכל .עברים תוגת ר־רחי..S. 2. zallcr "סעג על מוח אני איש רב פעלים, גדול בחורה וניראה, הלן בחמים גחמד לחכמים, רגוע וימה ’וסן. בן ארבעים סנה יום כ״א טבח ש״ק ונקבר בכבוד גדול מוש״ק נק״ק נאלש־ ווע׳ן חלט״ז לפ״ק. אהה׳ נפשי דלפה מתונה רק בינון אדד אהימה רק נהי תמרורים א רימה מות שודד עלה בחלוני נפש ברה שדד מטעוני׳ איה הדרת׳, איה הששון,׳, נהפך להור! פרץ ואסון! טורף יוסף נפש מזוקקה עשה בימיו רק צדקה עתה ירד לרנבי אדמה ועמו חיי הושם שממה! הה׳ דמעות׳ יפרצו פרץ עצמות יוסף נטמנו בארץ; אך נפשו מרום לי מאירה ככוכבי שחק היא בהירה. יוסף בן פורת לעינים מלאכים ׳שאוהו על כנפים יען כתום עשה מפעלו ערוכה שם לו משכרת עמלו. ישרו בטמון, לאל רק נגלתה י צדק מפעלו באין עולתה י עיני תדמע מאין פוגה. כזרמי מים יפרצו ירעימו דטעותי כשטף יתגעשו. הה. מי יורני, יהי לי אורה ׳׳' איה תפארתי, אוצר התורה? לשוא אחכה׳ לשוא א בקשנו אלהים לקהו ואיננו! עיני כהו מבכי כחשכה מאין הנחם קודר אלכה מכאבי יזלו פלגי מים!־כגלי נהר זרמי עינים. ינון לנפשי רק למנה רחקה מני מנוחה שאננה במעטה תוגה אתעטפה כי הדרת׳ הה י נקטפה י• רוחי ובשרי כתונה נלכדו רק בצרה וצוקה נצמדו ראשי ועיני באש מתלקחת והאיל לי נהלה נצחת.