Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 121

— 121 — Von (Smanuci Samucly. מספד מר. ף את בזרוע נטויה אשא נהי בצוחה תקח לב1ר תחת;ה וארים בבי ואנחה גם בת יפיפיה אריון אלהים נלקחה! אישר כגפן פיוריה ושמש עם נדעכה — עד אן תעזתורר שיר אבל אשירה מות הציורר וקול;ללה אעירה הה במעי זועה י כי הובל לקבורה עת שמף אשמעה! שנפישי ב1 קישורה אף קומי רע;תי הח! מות אכזרי את נפש תמתי, מעי בי;סערו לא אפסה תקותי ועיני כאש נכמרו ע1ד זאת נחמתי r כי חטפת הדרי. אישר הפריד בינינו בחרבך אישר שלפת הוא הוא;קראנו באין חמלה טרפת וגם אליו;ישיבנו פאר ראשי ערפת כי כן משפטנו. את שלמה הטפת המות בא בחלונויתנו הה! אכיר בילהותיף והרג את מחמדי עינינו נם טרם ביואף, אפיו שסף עלינו מי יחיד! לפניף והפיל עטרת ראשנו. עת;חרה אפף איה צבי תפארת? איה ייועצנו? לנצה אהה •י נאספת מן הקיים את נפש עדינה למעון שקם מאיור נכבד־ת אבי בין אנשים מאז לא הבדלת בין היורים לרישים T ־ S ־ : T י, ( ׳ T T אהבת אדם מרישמי מצחן? נפרה לכן גם נפשך בעיני כל ,;קרה. לרעבים נתת מלהקי לאכי־ון פתחת את;דקי ביפעת הזיוהר כספיר לטיוהר השמיש בגבורתיו יצא מחפתיו זז, ־־'1. וכל האנשים אביונים ורשים;צאו לעבודתם למצוא מדדתם ופתאום קיול חרדה 1 i יי ז 1 ק1ל שא1ן ורעדה 4 ™ י־*' מרתת וחלחלה ־ •\ •ז.! ־ 1 t ז קול בכי ואנקה ומהומה חזקה: "עלו בית מרזה! קול מר ציורה, "כי המות שר ך,ג'ש;ה "חטף בזריוע נטרה ,׳את פאר ראשנו "עטרת תפארתנו את שילמה עבדף היורדת .קבר, כל שמעיו תצילנה אזנים ישתפןי בדמע בפלגי מים ■ קראו לטקיונניות ובתולות נוניות ־11 ’111 : תבכנה לשבר מאין הסוגיות הה: כי נגדע הארז ־ ־־־ V7T גם נפלה עטרת תפארת. איה עדי ראש משפחתנו *) ביום רביעי יום נ' דר״ח אלול הרי״ח לפ״ק גוע ססאוס ייאסן> אל עמיו אני זקני איש אמס שפל רוח וענו מאוד, איש אוהב אדם כל ימיו פאר העיר « ו ה' זלמן פי נ י ליס זצ״ל והיו ימיו שנעים שנים ויקבר בשינה טונה זקן ושבע ימים. — והיה היום ההוא יום יגון ומספד מר יום מהומה ומבוכה אל כל יושבי עיר טיסמנץ. »1