Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 109

עושר. כי אץ כל אדם!וגה לשחי שלחנות. ואס עסיר לא יפקח עיניי להחזיק ידי תופשי חורה, מה סהי עליה. — ומוצאי דעס מס פעלו. לכן אומרים לפועלי טוב "שר סיליכם ולחומכי ימין ממכרי ספרים. אשריכם!ורעי על כל מים נטעי נעמניס . יש שכד רב לפעולתכם . ואתה ידידי! אשריו ואשרי רבן שלמדן הורה ודין מנונוח, לא לריק יגעת . ולא נולדת לנהלה , בדה אל עמלן, וצופה בחכמה הנך. ומעת אל עת תשלח לנו פרי תנובות תנונחן כי הניב עמנו בקפל. גם אנכי מצאתי דנרין והיו נפי כדבש למחוק. עוד בהיותן פה על אדמתינו היתת ראשית אונן בן אוני. כי פה באין און ועון בכפינו נמצא און נ׳ן אלה אשל ארסו להם התהלה גאולתם. חכמים לנים בשפל ישבו וישתכחו נעיר אשל כן וצדק עשו והנה!ה בן אונן ראיתיו בן חולין מחולי אלן נשפה ברורה מדבר ולבי נבא לי א! כ׳ חורן נפלאות עטן עט סופר מהיר. יבין מליצים תתחשב . בל כבוד ספרך פנימה. רעיונות נשגבות מלובשים בתפארת עדי המליצה, לא האמנתי כ׳ ידבר איש נשפת אבותינו העניה במלין גדולות ונשגבות כאלה . — ואחלי בואן עיר ווין קריה מלן לב הוצאת לאור משלי שלמה ספר חמדות. שמה ראינו אותך איש מאנשי המדות כתור האדם המעלה. מדה ואין לן מדה גדולה הימנה. איפוא לעשות ומדה צדק לן . אשלי איש יכונן דבלין על שפתיו. כ׳ במעט מלין חכמה לבתי מוסדה על אדני השכל והנסיי! תורנו, הן משלי שלמה בן דוד כוללים חכמות לנוח ממוסר השכל לבל אדם לקחו מעלפת ספירים, ומוכיח אחריו חן ימצא. והנה מלאת דבליו אספת למוד׳ מוסר בינה ודעת, אשר חכמים בחנו ונסו אחריו. והנאת מנחה לפנינו. למוד׳ הנסיין יסירו רעה מאתנו ואס יאמר אדם אנסח בחכמה מה טוב בימי חיי הבל. J ואנצל מרע, ישען על נינתו. או ידמה בנפשו. יום ליום ’חוה דעת, הנס הידיעה ן הזאת על ידי נסיון איננה שוה בנזק הנא אלינו לרגלה. כ׳ בן דבר הסכם צרפתי: בכל מדע נקיונות נחלנו אין לנו מלק בטובם . ובכל המסה נסינו לא השכלנו להיטיב גורלינו כ׳ לדעת זאת עמל בעינינו אין לא יקרב. ולהשמר מנגע למען לא תאינה j אלינו, הידיעה הזאת תאחר פעמיה, ועד תבוא חכמת הנסיון בקרבינו. מרבית מבחר שנותינו חיש גזו, וגס אח הטוב לא נקבל, נ׳ אח מי נשניע הטוב תבוא לרגלה. נמול י מחלב הארן, יגיע בח ואין אונים? איש זקן כי יעטן> בעמל אנוש, גון) נדבה. אחרי עורו נקשה, ועצביו לא יכילו שפעת נרבה אשר המת פרי תבונתו. ואין אחרי בלותו תהי לו עדנה; אי לו לצמא ילן למים כדו על שכמו. יעלה הריס ירד בקעות לחסון) j מים מגנה חלון ילן צחה צמא דין שמיר ושית. ובהשיגו מטרת חפצו, בבואו אל מקום! מעינית מיס שם יזונו, תשבר הכד על המנוע והוא מתעל!) נופל מת . זקני חכמים דעתם מיושנת לזולתם, ויודעים אשר לא טוב עשו נימים עברו יאמרו בלבם מ׳ יחדש כנשר נעורינו. אז ידענו אין לחיות. אן מה חסכן אוד הנר לאיש הולך חשובים ואין נוגה. אמרי אשר נפל נמכמרת בל יובל קום. או מה לשחום עין מאור עיניו אין אחו. כל ימי צבאו כ׳ נפקחו עיניו לעת כי זקן ועוד מעט ינעלו הרואות בארונות האלה. ומה לזקן יודע להלין נגד החיים. לכן דברי בטלי אסופות, אשר אזנו ומקרו המה בדרבן המישר לכת, חמת מלמדים דעת אח העם . בל חפצים לא ישוו בס. וכן ספרן ספר המדות מלמדנו למוד׳ נסיון אין לחיות יקר בעיני מאוד כ׳ הוא נוח; לפתאים ערמה : ולנער נעור וריק מנסיון רוח עצה וגבורה . ללחום מלחמת היצר נגד תאוות הרעות אשר ׳ארונו עליו. סערות רגשי רחם׳ עשחנותיו יתגעשו על ראש הנער, ינקה רגליו ללכת , והנה על שבכה צעדיו ׳תמוכו, וכשה אובד תועה בדרן בין סבכי חוחי יערות יגוזו צמרו, לא ידע לאיזה מקום יבין צעדו, ואנה יהיו פריו מועדות — זה הלב קטון היכלכלו רחבי ארק מאויו ומשכיותיו, חיל חאוח יצורו עליו וישפכו עליו סוללת ללכדו בחרמם. אהבה , שנאה, קנאה, נקמה, כעס , קצ!>, עלב ויגון, גם חסד ורחמים , חנינה וחמלה, רצון ורוגז,׳ לבלם בשם יקרא. יאהב, ישנא, יקנא, ימאס, יקרב ברחמים, ונשצן) קצן) אן) וחימה ירחיק. יחבק , ינשק, ׳דכה , ישוח, וידקר . יאנח וישמח . ויקרא האח. יאסי!) יפזר. יחמוד יחאוה, ינחל ויתעב. לכן במלחמת חנופה, לקום אחרי נפלו, ברוב פשעיו, טוב לגבר להיות מזוין בכלי נשק מול חצי החשק, מלקחי מוסרים טוניס. וגם ספרך ספר המדות נלקחו הטוב מטיב לב ונפש. •שרם מלב איש פורה ריש ולענה, תאשר העלם במסילת דעת, מחטא חשמרחו, ממכשול תנצרהו, וכצנה וסחרה בעדו תגונן, ב׳ <קח אמריך. ויטה אזן למוסרן הטוב. והנה זה שלישי ספרן אוריאל אקוסטת אודותיו ראיתי במכתב עתי כי יקרא עליו הוי אריאל אריאל. נ׳ הציקוח לאריאל. תשא אמרתו ותנהג נכבדות.