Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 103

10n — ליי׳, אין שקה שמים סודך ותפארתך שחקים, הליכות עולמים מידך המה וחליפות העתות חמך חוצצו! ומיוע אלבש עצבח ואתהלך קודר ממרי שיח ממל יומי, עח אביעה הדרהך אמונה אומן. האם אקונן באבל עלי אבדן הורי וצאצאי מעי עלי אוהבים גאמנים, «ת אחזה ל׳ אב נאמן, אדיר בשמי ערבות אן> בכל קצות חבל, עת אתבונן איך נפשות בני אדם מאגי כל נפש ורוח הנה ישולמו לחזות ולהשתומם פה בתבל עלי מפעלות יוצרם ולשוב לצור מחצבתם כיונים אל ארובותיהם לחיי נצח. כן ארומם ואנער מעפר נו, ארקיע שחקים ובין ככנים אשים קני. נפשי תדרכי עוז, ועלי נמתי החקוה מרומי האמונה אשימה מעוני, אטהר רעיוני לבבי לאלה׳ אני , הוא לי עוז מבטחה, מעין כל ברכה, עת אלי •אשפני, ועל במוחי יעמידני. ,von Salomo Rubin מכתב ד' עמך! ידידי יקירי, איש חמודות, בבר משכיל ובעל מדות, שוחר חכמה ודורש חושיה, בכל מקראי מדע עינו צופיה, תורני רנני ופיוטי כ״ש מו״ה דוד הבחן ראפאפודע. יהי נועם ה׳ עליך ויכונו כל מעשי ידיך! עברי אנכי מיום דעתי מאום ברע ובחור בטוב , ואת לשון אבותינו שפת קדשנו אהב בחבה יתירה באהבה עזה כמוה ובתשוקה אדירת בעבות הקשר בין הבו ובין הרוח. השפה הקדושה הזאת מדובבת שפתי גס בה ק יך גס בחזיון לילה, ומנובבת פ׳ בם בעיר בם בתרדמה עלי משכני. היא מיי רוחי, היא אורך ימי, אותה אקדישה עד מפס נפשי, יאותה אערילה עדי שובי אל עפרי סנה! בתענוגי ממד וברעיונ• נמת כאלה השתעשעתי בסק אהובתי העבריה בעוד היותי על אדמתי גאליציען; ארן אשר אמנת במסכנות נאכל בה לחם, ובזיעת אפינו נכלכל בתינו לפי הנשים והטף גמדה ובשאסאה: אולם מבורכת היא, כמו שאר מדינות פולין, נהדר ייליצת העברים, גפן פוריה ענבי שפח קדשנו, ומגדלת כורמים ויוגבים לעבדה ולשמרה; שחת אשר ביתר ארצות אינרופה עזבוה נטשוה שמטוה וישטמוה, ותהי עקרה אין לה ולד. אבל מי זה קורן מחומר, אשר תהיינה עתותיו בידיו? — זה חמש שנים אשר צרר יוס הזמן אותי בכנפיה, ויאהזנ• בציצת ראשי הסובב עלי כגלגל ברוח סועה וסער, ייסחבני הלאה מארצי וממולדתי, ויוליכני אל ארן הכבול, אל מקום אשדות הנהר דאנוי במצולה הים השחור, לבקש טרף לנפשות אנשי ביתי שם שליתי כנויי העברי על ערני הנחל, לחוף ימים שכנתי בירכתי אניות רצות ושבות ברוח המסחר, לשונות מלשונות שונות שמעה אזני, אך שפת חמדתי התעלפה בקרב• התעטפה בחב׳ כאשת קשת רות עברה קרח נורא וחרדס במקצוע לבבי, ורק כגבוי מתרונן מ״ן התעוררה כשעם בפעם ותשמיע מקרני קולה אל אסיה העברים במכתב ונספר. ויהי כשוב׳ זה מעט אל ארצי גאליציען, ומאורנה עיני נראות־ ארונות עיני לשוננו! שחוחות לרוחה, אראלי שחק מליצתה מלאני מרום שירתה נשקפים מנעד כל עבר ופנה, מפיצים דעת והשכל ומשמיעים צלצלי שיר ותרועה במחנה העברים האח! מה רחב לבני בשמחת ששוני, מה רוממה נפשי בחדות גילי, ניאותי איך במשך חמש השנים האלה גדלה ורוממה ארן פולין חכמים מלינים ומשוררים עברים אשר הטיף יטיפו; בשפתינו הקדושה "סיס נופת הדבור וצוף דבש המליצה בכל שדמות הסכמה והמדע פניתי קדמה וכמוצא יזלל רב שמחתי למלוא בעיר סעאניסלו־א אנשים סוחרים עוסקים במקנה וקנין ותמה חכמים מחוכמים נשית גבול בינת ׳שורן, הוא לוית תקות החוט המשולש: התלמודי׳ השנון הי״ש פרענקעל דולה פנינים מים קורות ימות עולם להשניצם בתורי זהב התלמודים ובנקודות כסף המדרשים; המליצי׳ הנשגב הר"׳ מ ע ל ל ע ר הולך בעקבי החכם הריי* עיטער זל״ל להיות גס הוא לופת לבית ישראל לבלה ולנער מקרבם כל הבלי שוא ומדוחים ן והמדע" י הכולל הר״ה כהנא מעריך על שלחן לשוננו מטעמי דעת בחשנו; ונטבע ניד ה' הטובה עליו בידיעות האלה . — ואחר פני מועדות מערבה לעינ לבוב שם \ יקיהיך, אהוב לבבי, בהיכלך ושמחתי ליאות פרי עטך על שדה לשונינו הטהורה. שם