Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 101

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
14 (1860)
Issue
25 (1860)
Date
1860-01-01
Page
Seite 101 (sequence 104)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
66% known words query
IRI
…/4785731-4787378-6613269--2396-4787482
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

101 — זרעתי, ואתה חיים יוסף איש ברית אהבה לך כרתי, וחנה אשתך אשת חן ומשכלת אשר ידעתי, הבאתם לי ברכה היום מעשה ידה — הנח ברכה לקחתי ונתתי. לקול אהבתכם רוחי בקרבי תפעם, קול בקרבי קומה הודיעם, בי ערבה לך מנחתם אשר הביאו עטהם׳ וידעת בי אין לך אוהבים כמוהם ׳ ואומר במה ידעו ומה אתן להם? מאנה אקח מנחה המיקבי או מזיתי? אם כסף או זהב אביא להם ׳ היקחו אם הבאתי? — ולי אין כל בביתי! הן עטי ודברי המה כל אוצרותי, מליצתי היא המטה אשר אעשה בה נפלאות׳, בה נטעתי לי כנים ופרדסים ברוח וקריתי בשמים עליותי, שם עשיתי לי מקדש ובניתי לי מזבחות׳, שם אזבחה זבחי תודה ואעלה את עולות׳, שם אשים גם להם כסא בביתי ובחומות׳. במקום שפת אמת תכון לעד׳ במקום יכהן פאר כהן האמת לבוש מדו בד, במקום ישחק לזד יהיר ׳ במקום יפיר אותות בד ׳ שם אתן להם יד. נוה קודש זה איש לא ישם ׳ שם יעמדו לנצח ואלהים לא ינשם, בחצרותי אלד, יפריחו והיו לתפארת ושם. שמה יחיו ימים אין מספר כימי השטים לרוב׳ שם חדלו רוגז פגעי הזמן המצפצפים מארץ כאוב, שמה ירוו בדשן נפשם וישבעו אך טוב. הנה נא קשרתי ספר בריתי בכנף רננים, ישאהו על אברתו לדור יבוא אחרי ימים ושנים ׳ וידעו דור אחרון כי לפנים, היינו אנחנו אוהבים נאמנים׳ נאהבת׳ מכם כאב מבנים. אז יספר איש אל רעהו ישנות ׳ אשר ראה בספר מדור עבר בשפתי רננות, כי אהב אברהם את יוסף ויתן לו דברי שיר למנות׳ ואת ה נ ה אשתו אהב מאחות ומבנות. ויהי מדי שגה בשנה כאשר עשה אברהם משתה ימי הולדת אותו ןיחדשם׳ וישלח אל אוהביו אלה ויקדשם׳ ויברכו את ד' ויהללו את שם, וצור ישעם אל מחוללם׳ שמע ויקשב אל קולם׳ ויכרות להם ברית ימלום עד עולם. נכתבו ונחתמו הדברים במוצאי יום שבת קודש תור חצי הלילה ח״י טבת התריט מאת אברהם בער הכהן גאטטלאבער. יקית הליל. .Bon I. Bibriug "יוס ליום יניע אומר ולילה ללילה •לווה לעס.“ (חסליס י״ע) נמרחני החולדה הדומיה שוררה, אין קול ואין קשב, לק נעלה ככף רעיה הליל קולס השמיע, ובני אדם כשמחיס אלי גיל כמתאוננים עלי קשי יומס יאד שאננו הגומה על ממעשיהם. אן מעיני השינה חנלס נרות, יען נעת ליל מנוחה אשאף לוה ואחליף כת מעמל יומי — לנדידה אחותי אקרא, ונליל דומיה אתהלך לי נחוצות קריה. מה נעמה , ליל מנוחה, חן אחה רחשי קודש נלני תעורר. עת למרום אשא עין אשתומם לתזות

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.