Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 100

100 — הוא הבינו בכנר נא, כי בס ני גווב, וזהו האור היוצא מספור הזה, נ׳ י׳ מאיי הנודע לנעל ממשל משלים נמלס כי ע!נ הסעה והשעה אס נעל האושפיזא והציל עצמו מפגע רע, ונלה׳ ספק נהיהה המלה ה!אס נפי כל לרסן מסעה, אכן מי שרוצה לאפה ולאשר דנריו יננדח כי הם: כ י ט ו ב ו ה (כמנהג לך המופשע) כמו מן לן לצנוס . .von A. Nun מכתב לכבוד נזר הסורה והסכמה , דרשן מפואר ומהולל, מנין דעס ודורש סושיה , היה הרס הסכם, השלם הכולל מו״ה ל ע א ס א ל ד ר א ק ע נ ש ג" י ן ני׳ מ"; מעיר אגראס, שלום וכ״ני -ד בנ' ’יא — כמטר ארן ירוה נימי חאנינ לעס מצוא, אז הכסה האדמה נצעין> הירקרק אה פניה, וכרים לנשו עשבים ודודאים נעימים ומהודרים מיפעס הענע, ומרוח צח ונעים יפיח האביב על פני האדמה וצאצאיה . אז ישמח כל ען, יגיל כל שיח, לשאח פרי הוד והדר, נחמד למראה ועוג למאכל, ופני הענע בלה צהלה ושמחה; כן דנריך אשר מפיך יניעו לעס מלוא, ביום שנח או מועד, עס נהדרה קדש חעמוד לפני קהל עדחך ורן שפחיך אך עקיס יניעו על• חלמי לב אנשים מנינים ומשכילים , ואשי אך אזן קשנח לך יחנו, אז יגיל כל לנ, ישמח כל נפש ורוח לשאס 1 פרי מגדים פרי חנונה מנועם חורמך. — אן. אנכי יקירי! מעח שמעח׳ הוד צלצל אמרוחיך הנעימים, יניעו צדק משפע ומישרים לננוני לנ , ונועם צחוח לשונך עינה לאזן י קשנס, מעח קראה׳ אמריך העהוריס ״אמרי יהודה" הנוחן אמרי שפר; נפשי הרהיב עוז נקיב•, על אשר מצאחי אוהב יקר ונכבד במוך היום, ואמרח׳: חה• נא השירה הקענה הזאח : לעדי עד או ס פלא אה נסי לאים דורש רק אהנח קהל עמו נאספים שמוע טוב ידבר יחיה נצח! — איות אהבת־־אמת. נכבדת כעיני ומאד יקרת, מהון זיקר וישעשועי־תבל; באהבתך היקרה, נפיצי הארת, :־־•I1T ־;tIt - ~ ־: T וגיל מלאתי עלי החבל. ~ דבריף הןנעטו, ולי מאד ,;קרים, כי דברי־חן מפיך .יביעו; אח מוסר העזכל׳ משפט ומישר פ. T ־ צ " *Ti ׳' T - אמרי יהודה באזני יריעו: — . ובל אישכחם מלבי. אהרן־בן חיים נאקי מלבוב. מרגע הביתי הדרודתםונתך׳ נפשי נ:יעם ידידתך שואלת׳ ומאז באתי בצל קורתך, נפשי מלאה תקוח ותוחלת. — אפרתי אך בצלך אמצא הפיה י אף לא נשארה מעל תקותיג בי נפשי מעאה לה רדה׳ על־אשר אוהב כנפשי מצאתי. ולכן אשמרם בחבי כי אני ידידך ומוקירך זכה עולם לידידי היקר הנגיד המשכיל והנכני ייי״ח חיים יוסף וויינשטיין נ"׳ ואשתו הכנודה המשכלר. מרה חנה, .Von A. D, Goltlobcr הנה לשנת ארבעיש ושמונה היום הגעתי, וכבר קמל פרח טל ילדותי מעץ הדעת אשר נטעתי. וככר אני קוצר ברנה שכלי המדע אשר בדמעו׳ I