Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 95

— 95 ולהסיר מהם כל נדיליו, ולעומס זה נא עליהם בהרונולה גדולה ותיקן להם נסב סדש והוא למען יוכרחו להעסיק מיום ההוא והלאה מספרו החיש האשורית ומוגה ולא «ספרים הישנים העברים המשונשיס אשר לכומיס (שומרונים) והמה מלאים שגיאוס עד היום הזה כנודע. וזה לך האום: לו עלה בידו כאשר היה עם לבבו להעביר גס אה ל״הק מהורמנו וליסד החסיה אה לשון הארמי(שם) אז לא היה צריך למסורה כלל וכלל וסהיח הורס ה' בפינו נקייה מכל מלא וחסר קרי וכהיב כאשר איננם בחרגום מן הסרגומיס אשר לעס ועם כלשונו. — אכן להשר אברננאל דרך אחר לו נאמרו עזרא מצא ספר• הקדם נשלימוהם ונסמוחס, אן כאשר דאה נחס זרוח אשר לחסרון ידיעה הלשון ודרכי הכהינה מצד הנוהג אז לא מנע ידו מלחקן דבריהם על הגליון בקרי וכהיב נמלא וחסר וננקודוה בראוי; וכאשר נראה מדבריו רבו כמו רבו השגיאוח בשמואל ובירמיה בזה כמו נזה •וסר «בשאר ספרי הקודש לפי שנאו גם שניהם מתחה יד ירמיה הכוסב אוסם, אשר לא ידע ירכי הלשון ודקדוק הכהינה . ואני בעני׳ אשר מסני• דקה מקענו המהס׳ לדברו! היאמר «ל נביא בישראל אשר יודע דעת עליון והוא לא ידע ואשם לנהוב ספרו בטעות ובשגגה? והבי לא ראה המלמוד שמואל כסב ספרו ולא ירמיה? (נ״ב י״ד נ׳) אבל האמת נראה כאשר כסנה׳ להלן; ובעקב׳ עזרא הלכו גס חז״ל עד שאסרו לרחוב אוח אחה שלא מן הכתב (מגילה ׳“ח בי) כיי שלא יבואו לידי טעות ולמען ®לא יוסיפו ולא יגרעו סופרי היורות ולא ׳זידון עוד היו סופרים כל אותיוח וסינוס '«חוקים שבחורה ומצאו 5888 פסוקים בתורה 5896 בחהליס 5880 בדברי הימים (קידושין ל׳ אי) אבל האותיות והסיבות לא נמסרו לנו נמנין ובמספר, ולדעה׳ מטעם ®אין כל התורות שוות באותיות ונתינות אן> לאחר חקנס עזרא. אבל אחד מן האחרונים החביבים הרב המופלג מהו׳ לעאפאלי לעוו הניא גאולה לעולם כאשר סופר ומונה לנו בשם אמרו 815280 אותיות לתורה (המפתח דן! 115) וכדאי היא לסמוך עליו. אמנם גס בחשבון הזח ראיתי שערוריה, כי לפי התלמוד תנ״ל פסוקי התורה 5888 לפי הילקוט פ' עקב 5855 , לפי החומשים אשר לפנינו 5845 לפי זית רענן 5842 («ונא בהגהות מחו' ישעי' נערלין במקומו) לפי מסורת נוקסטארן! 5245 לפי פעליקס ®יאטענזיז 5345 לפי המדקדק הגדול אליה בחור 5842 פסוקים Einleitung ins .}) (.286 neue Testament des I. G. Eichhorn, 2. Ausgabe, 1. Theil, Seite יבבי חמתו ע״ז בעלי חוס׳ (קידושין ו' א׳) לאמור: איך יהיו פסוקי תהלים רבים «חמשה חומשי תורה? — ועתה מה ל׳ ולן כ׳ נבוא לחפש אחר קצת מחכמינו ז״ל אשר השתדלו לירד בעמק של הלכת, עמק עמק מי ימצאנו והתרשלו לעלות על במתי ספרי הקודש כמאמרם: אכן לא בקיאינן בחסרות ויתרות, ונפסוק׳ נמ< לא בקיאינן (שם), או אחרי אשר לא יבינו מה הוא מרזח (כחובות ס״ט נ') וסלסלת (ר״ה כ״ו נ׳) אי אחרי אשר לא דקדקו אס כתינ ישכנו ן ומענ׳ר׳ס ניחיד או נינים (שבח נ״ה ל) לא עליהם תלונתנו יהי חלקינו עמהם ולא נערוך מלחמה נגדם; אנל נלך נא אל חכמי ’®יאל אשר שמו לב לספרי הקדש בכל פרטותיה ודקדוקיה כמו ר' מאיר אשר נשם ראש «סופרים יכונה ונשים עין בקורס עליו. ודנו אלישע בן אנויה (אמר) אשר העמיד תלמידים ובתוכם ר׳ מאיר קיצץ בנטיעות ניס ה' צבאות (חגיגה ע״ו נ') עזק נטעי נאמנים מתורתנו הקדושה אשר לא נכנסו לאזניו ויעש באושים תחתיהם; ומי יודע מה שקלקל נספרו ע״מלתקן, מת השמיט ומה ®׳סין- נספרו; אולי השמיט "והארכת ימים" בשלוח הקן מספרו וכדומה (קידושין ל״ט י'). איש אשר אלת לו הלא ספרו יעלה קמשונים יכסה פניו מילים; וכמדומה ל׳ היה נם נפי הילד המגמגם נלישניה ניסחא אחרת נאמרו ולרשע אמר אלקיס אולי כזאת: ילד יש ע בלשון מעטאפהעד כי לולא זאת היה רואי לשמוע ולהב׳! אלידאע תחתיו (חגיגה ט״ז נ') ומפאת אין הלכה כר״מ תלמידו רק נחומרוסיו, כ׳ בלי ספק העתק «ספרו של אחר רבו, וכמאמרם: קאמר שמעחסי' מפומייהו דרבנן ומפומי' דר״מ לא ®«י לפי שגמר מאסר (חגיגה ט״ב בי) ל״ל תורתו אינה זכה ונרה. ועתה זכור נא אניני כי אין סופר מומסא כר״מ היותו נקי באסירות ויתרות עד שהתירו לו לכתוב ®«״פ משום, ועפעפיך יישירו נגדך וכאשר כתב מגילה מלבו שלא מן הכתב (מגילה ׳"מ י') וכן תראה בקהלת רנה (ד״ה ושנאתי אני) שהיה סופר מוממא ובכל זאת מצאו יספרו נוסחאות שונות אשר לא נספרינו, ואלה המת הנודעות לנו: