Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 89

י — 89 — נוספות למאמרי קול תתעה. .Bou Salomo Frankel סט. ב ט׳ לממזשון חלב. שלום אין קץ אני הבנאים הסכמים והםופליס המרבים שלום בעולם וכוי מו״הרר מרדכי יאסע יצ״ו, יהי שלום נסילן שלוה נארמנוסין 1 בזכות ייסחר משה אח שניו כי ירא מהביט וכוי" נלצוח שוכן סנה, ובה לחמונס 7' יביט ונעשה נאמן ניסו ושיבר לעיני העם להלוחוח מאבני (עי מ״נ ח״א פרק ס״י וננלנוני שם) מעשה אלהים והאוחיוח היו פולחין באוויר בסירוס רוח השם אשר נמל, וקנ״ה הודה למשה ואמר לו: יישל כח ששנלס, וגלה לו מחצב אבנים טונוס ומרגלים בסון אהלו וא״ל פסל לן . ומשם נתעשר משה, והאבנים הללו סס הם האבני ספיר פיאה יחזקאל ממעל לרקיע ולננח הספיר סחח רגלי ד׳ שלאו משה ואהרן נדב ואניהז ושבעים הזקנים בעלותם אל ד׳, ב׳ בזה הלאה למו שבבל אכלה האש ששכן על הס« אס הקוצים, כי ישרים דרכי י׳ יוסר מרגל ישרה ככן> רגל עגל שראה יחזקאל א׳ ז׳ סעפי למר, ונמדלן ק> יגלו על הסנה נאכלו הקוצים ונעשו כמעשה לננס הספיר, ומפס זבה משה לקרן עול פניו כשנתגלו לו דרכי ד', ככתוב והמשכילים יזהירו כזוהר "יידע• (סי׳ אי). וגס אנכי בזכות הסתרת פני כשרצית לנדב אח עתן היקר לשכון^רוחן על הסנה כמוני זכיתי לראות את פנין, הן אח סמונחן, שהושב ל׳ בשבוע העברה, הן את המכתב, מכחב איש אשר לוח אלהיס בו, חרות על הלוחות אבני סנה נב״ח ואלי, והאותיות אותות האהבה והשלום פולחין נאויל הרוחני, ברוחן הטהור, ולוח הזה נשא גס להדבא ופפל לוס במוני לרום מעלתן, לדבר אתי פנים בפנים כאשר ידבר איש אל רעהו, וכבוד חלמידן חביב עלין בכבוד חנירן, לסבר אוחו ואת עצו ועץ הסנה לעץ עושה פרי ולכבוד ספרן היקר מאבנים טוניס ומרגליות, ומכובד בפי כל הבריות המכבדים לתחולה והחכמת, וגם אתת עשית אוחי לבן חולין לדון ולהשיב גם אחרי המעשה מעשה ידן הגדולה גב״ח מחבלת עשירית — ולא רצית לעשות סייג לדנרין בסיג חשת יקה לשחק אותי לבל• היותי כגולם המדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה ונמנין וכוי ואדרבה גלמי יא' עידן,. ואם כי לא דרכן ומחשנותין בביאור המשנה והירושלמי מל״ת, דרכי ומחשבות׳, סימן אי) ננ״ח מ׳ ב׳ איפא: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וכוי זה דיין שדן דין אמת לאמיתו, וכונתם: לא אלה אשל נמשיכה יתהלכו בהליכתם ולא ידעו ויבינו נהעעם ועומק הדין תולה, ואס כי גם לדיין כזה אמת אמת תפסו חנילו, כי מרגלא נפומייהו על כל שאלה ושאלה לאמר נאמת אמרו הראשונים ככת, וכ״מ שנאמר נאמת היא הל״מ ואין לנו לחקור אחר הטעם להשיג סייג הראשונים, ואחלי שעלו למעלת והשליכו האמת ארצה להשואל מאיזה טעם, שהו בשמים פיהם לבל להשיב אף אס ימונו ו כל מוסד׳ אלן והוא הדרן ארן והליכות העולם, כי נס נזה יתקיים דבלי הראשונים האמת שאמר אל יברא — והנשמה יתירה (כי גם נשמתם נשמת שדי ימרה עליהם) יזכה ליום השבח מחורבן העולם, ובאמת גרמו המחריבים האלו לחורבן ירושלים כמאמרם: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה(ב״מ לי) וגרמו ללוח ד׳ והשכינה שתסתלק מישראל (סנהדרין זי) אבל הדיין המשכיל בדרכי ד׳ נדרן אלן והליכות העולם ודן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל (סנהדרין שם) כי הוא דן ברוחו, לוח ד', רוח חכמה ונינה וכוי השוכן ודן בתוכו נחקור דין להשכיל על דבר אמת לאמתחו שבקרנו, ובראותו כי חובו כבלו הוא גומר הדין ביום נדבר הברור לו כיוס, והאמת מארן תצמח ועושה פלי לתקונו של עולם, והמשכילים על דבל אמת יזהירו כזוהר הרקיע (ישא הוד, ולא זאת אלא שהוא ככהן על החומות הסותם בחותמו של הקנ״ה שחותמו אמת. ואלהים נצב בעדת אל על שם שגלה אלן בחכמתו והכין חבל לעדתו. (תמיד פ״ז מ״ד). ולמען יבין הקורא על מת יסוננודבריי, הנני מוכרח להעתיק ולהניא שלא ברשות מקן דבלי החכם הסופר חר״ל יאכןט, ואף כי ידעתי שאין נד״א לגלות דברים שנע״ם נדפיס ואשר כתב הסופר רק כאגרת שלומים, וגם ידעתי הי ד״א קדמה לסירה, בי גם אבני החולה וההלכה נבנו על יסוד ד״א והליכות העולם, 12