Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 79

79 על לנה פעמים רבוח להיות נין. אך היא צחקה 13 , וחנרשהו מעם פניה ויאמר גרשון נלנו אן *) אליה הכין חנון צעדיו וידמה ננפשו כ׳ הפעם לא חשיב אח פניו וחפצו השלים, כי הלא הקמיע יח; אח מנו בעיניה? ואולי לא ישלח אח מכסבו לשמעון עד אשר ידבר עם האשה הלוו. וירא אין יפול דנר? גרשון מהר ללכח עירה ו .... י אל נעמה למקור ולדרום אח הדבר . והנה כאשר נבא לבו כן הוא. מנון 3א אל נעמה ייהשנן לה להיום לו ויכניר עליה במלים; ואולס העדינה גערה נו, ומאמר שעה ממג וצאה פן אוציאן בחזקה! ״מאד הרעוח לי נעמה!" השיב גרשון לה "כ־ השיבום הפעם את שניו, ואם יש אח נפשך, עשו חסד עמדי, שלחי מחר לקרוא אוחו, ודברם אליי את הדברים אשר אשים בפין, והיסה לי לישועה. גרשון הגיד לנעמה אה כל ל» , ואם כל המוצאות אוחו, וסען ותאמר: אעשה כדבריך! ויהי ממחרת ותשלח נעמה לקרוא את חנון . ותאמר אליו במרמה ״ידוע תדע, כי מדי דברן תמול אתי, לכדתני פתאום במלכודת אהבה, ואח נפשי לפתע צוד צדים ן אפק התנכרה׳ אלין, ואן אותן בשוע לשוני, כ׳ חדה ל׳, על בואן להתל בי; או האמנם אהבתני, ואת שושנה, בת שמעון חקס לך לאשת?" חנון האכל האמין כי הקמיע השב נאמה לנה אליו, ויכחש לה ויאמר : מלילה ל׳ מקחח את שושנה כי אין נפשי אליה, וימהר ויוציא מחיקו את המכתב אשר כהב לשמעון, בבית סודי, ויחל את פניה לצוות לאחד הסריס למשמעתה להריצהו לשמעון. — נעמה עשתה כדבריו וחתן את מכתבו ביד איש סר למשמעתה: עתניאל, . יחשלחהו וילך. — עלז ושמח מהר גרשו; ללכת לשמעון גס הוא, ויעבור את עתניאל, ויבשר לאהובתו את הבשורה, ותגל גם היא ותעל; בשממה, ותלעג לאולם חנון כי רבה היא. — ותאמר היום יובא מכתב חנון לאבי, למסר בוא תבוא אתה , ושאלת אותי לן , ואנכי אבוא אחיין, ואמלא את דבריך. — "כן יהי" ענה גרשון בשמחת נפש . אן מהרה שמחתם ליגון נהפכה, כי בא השמש ועחניאל לא נא, ואין יודע מה היה לו . ויהי ממחרת היום לעת ערב והנה חנון נא , ויחל את פני שמעון, לבוא אחי ולדאות פני סודי מודעת!, ולכרות אתו ברית, כי אמר: סודי מאן לתת׳ להתחתן עם איש אשר איננו מאנשי בריחו, כי חרפה היא לו. שמעון איש אמונים ודובר אמת, מאן מלאות שאלתו זאת, כי אמר לא אוכל ללבוש אדרת החסידות לממן כחש , כי חרפה היא לי. — "צדקת אבי!" אמרה שושנה נחו אשר אותה עד מאי, להפר מחשבות חנון שנוא נפשה ״צדקת אני! מדבר בלב ולב יהיה לבוז בעיני אלהיס ואדם — אבל הקדוש "שאל חנון" הקדוש העד תעיד בי לאמי אם תסיר אזניך משמוע בקולי, 'לקחת לן את בת שמעון, מות תמות בחצי ימין? תחחפצו במותי? שושנה אשר יראה מאד, פן מאהבתו את אביו ומחמלתו עליו, יואל הפעם אביה ללכת עם חנון, ילהשתסות לסוד׳, ואו אז גם הוא •חן לחנון לקחתה ותקיתה תכרח, חרדה לאמי לחנון: אם חפן חיים אתה, ולא עליך הנא קללת סודי, אזור מתנין, ולן אל איש אלהים אל סתרי ומל אח פניו לברכן, והיית ברון ולא יקרן רע, כי ברכתו תהפוך את קללת סודי לברכה . ״ומדוע יגרה שישנת את הדברים האלה? ומה בצע כ• ילן חנון לסתרי? מ ל כ י א ל : שמעו ומספרה! כאשר שמע גרשון, כ׳ חנון הולך לסתרי, וימהר ייק לפניי אל סתרי, ואלה הדברים אשר נדברו יחדו סתרי; השלום לאנשי עירן ילאן ידי? גרשון: שלום! יען כלמו שומרי ■פורה והולכי גדרן ה', כלמו שומעי כקול דבריך ויערצון ויקדישון ואין למו צדיקים אחרים על פניך, לק ברכת ה' אתם, יכל אשי■ יעשו יצליחו; אבל הה! הנה רעה נגד פריהם, ואם לא תעבירנה נכסן הגדול מעלינו, ואבדנו כלנו• סחרי: רעה נגד פניכם ואנכי לא ידעתי? החיטיב P אדם לראות ממני? גרשון: הנה לימים עוד שנעה, ושושנה נס שמעון, יושב עירנו חנתן לחנון גן ראובן היושב בעיר ל. ... לאשה, והוא מאהבתו אח הנערה יאת אביה אמר לשבת בעירנו ולגור בה . אויה האיש הזה זונה אסרי איש חרמן: סודי, ילק אוחו •קדיש ויכבד ואפסו עוד, והקטן זאת בעיניו ויחרף את נפשו הנאלמה, לסיפן איש אלהיס , מדי דגרו אחי, יישבע לאמי: סי נפשי! אס אשקיע ואם אנוס בשבתי כקרבכם טדי הסירותי את לבב כל עדתך, מאחרי סתרי, ללכת אחרי סודי■ כי רק היא הצדיק. ויאצל לו ה' מן הרוח. — ״הוי תועי לבב! הוסיף לדבר" הגם סתרי *) יאה נא קורא.! את דברי הרב החכם המפואר עטרת תפארת ישראל והדרו הר" ר שדייל נ״ נספרו היקר: המשתדל (בראשית כ׳ י״א) בביאור מלח אן ותנין.