Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 65

— 65 — ואיש את אחיהו במלחמה תנופה;סודי התולדה זיךיבו יתלןצפו. ך,;ם ריועם בגלנל, בביר נפוח בזעם .ןקצח;תהפך כררקהה בשאול יפתה לועו הה ׳ דקבר פתוח! גלים.;דומי מערכה על טעינה ועליכו כמוץ קל לפני הריח 1r . אניח סועיה וקטנה ׳ נדחפת ■ נשרכה.?דקים דקי אש אדומים וכתולעים;פלחו בטן השאיר,. כחצים שנונים הן חשבת ליל־תיה־ יאירו לרגעים וממרחק תתראה ארץ גבנונים . אכן לאיורם יתראו גם צורים וסלעים, במצבות קברים מסביב. נתונים נתונים . האטה מכיבוה, יורדה ועולה הולים סביבה ישתקישקו;שמופו בשאון ךכ;ם;נשאוך, דפילוה שאולה יליגעיס;ישקוה על פניה יחאפו ויושביה;שאו צעקה מרד, וגדולה ואיש את אחיהו בחרדת מות!הדומו. אך מי זה העומד בפנה שמה שחוח מר'וב ימים, או מרוב עמל ותלאות בריובץ תחת משאו חדל נחמה ׳ - ז - - - ז ־- V , , ועיניו בדמעה מביטות לשעות T : ־ T J ־ ־ ־ T פעם אל ההרים פעם לשמי דמה בלי אומר ומלה ׳ אך בשסת;ם נעות i . על מה תפלל איש שיבה ׳ ותערוך תחנתך הבעה נפשך׳ בי תנצל משחת׳־‘ הן שנע;מים תעמוד על קצה נתיב חזיתך ופניך;עידו כי לא?שלוה ונחת נפל ח כלך פה; ומה עיוד תקותך בעמק הבכא זה ׳ בתבל הנדחת? אף מדוע תביט בעין בוכים דומע אל היןשת v אל ארץ לך כתנפרה ׳־׳ י