Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 50

— 50 — ה־וד על נבראים כקפל ו;בה תפארת לעיושהו הוא זרי ס33ר׳ בדמותו ובצלמו גגקוהר אלה- י אמר לדבק יטובי..?מים* לוןגר. עקהו ניכוננו. ילדו פי־קגים ׳ ולאמור ארחות־תהל מאתו קלוה; ומלכתו ארצה■ מניות?סלים לו;תן הבורא - לבקר גם לרוח. מביום המעדנים מסבה המבע ב ק רו יירוה דקן, ענג ו;חת ׳ ימצא פרי לסאהל?עמק וגבע מ?ל עץ צומה..גפן פורהת. כל קת תה ת רגליו׳ היה ומהמה. על בלם לו;תן ממקל M*; - וירא ביי לבדו מנוחתו לא;עמה. ילק מצלעיוקיו עקה לו ע.ןר. — אכל.קתה.וקבל לימין;צבת, את היי בקרים הן י״שביעו למדי; ךאיך תןביור נם שו צור מנו;הצבת. כי הלק היא ממעל ׳ נהלת קדי• זאת ראה האל בורא רוח הזים ׳ אז *מהודו עליו אצל בף־;חת; לנות־כית חלק קלל קטזם: 'חכמה בי;ה דעת. מוסר. תיו?הת. ההין לבל פעל ׳ לכל תכלית חקר׳ דעת בי יק אלהים נעלם מעין ׳ דעת הבדל בין" טוב לרע׳ אמת ושקר, זה ענג לגפש־״יצהיל בנים מיין';' זאת הדעת תורהו להכיר :הריונו׳ ממקום קדוש :הלך! זאת קבור עתה