Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 51

אז ישמר מהשחית תפארת גאונו¬ " חיות ומהמה היורךת אך 9 ןז ח סלק כחלק י.תן לבשר גם לרוח, לא נעדיף לאחד?njt אחת אן?ם; לשמור ארחיות־תבל הנו?ולוח - אך נזכור כי תואמים הוא. ארץ ושןןינ .»■ ואתה אנוש וערכי! זאת על לבך שימה?תב זאת לזכרון לנצח עלי ליס- אל;א תשבח כבוךה בת מלך פנימה עת לשמור אךחיות־־תבל' אתה שלוח. זאת כבוךה בת מלך׳ בת השמים. אתך מעלם לא ךדתה נעזבת׳ אצלת לה מרף מל** ספנים. עשית לה מטעמים ואשר אוהבת; זיעת חכמה ובי;ה׳ מזמה ועצה, אלילת מעלם ־־ יתשנא רשע, לבת אמרי סבל נפשך לא חפצה. לא היית בסךך־אור, יילדי־פשע זאת תהלתך?ל מכיריךנביעו, מאד.יאהבוף, נענדיוך עמךה. לכן היום חך יש^חו יריעו עת תובל'לזרועותיך.רעוה,יקרה« אלת אסבים, לך מאז הוכיח אל ייושב מדיום בסוד שרפי מעל; עמה תיאה הנים ׳'תשכיל' תצליח, בלל אשר תענה,יהי ” עמיך - ותעל תתענג על ריב שליום ותירוץ?רץ - - אך פן גע ש ך אז ברשת נלןךה?