Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 48

הערת השכור בנקוד. אם עשיתי בכוסי תנועה גדולה׳ r ו r ולשמח לבי בבוא נגינה זעליה, אז יג1א נח נראה אהדה; TT ־ •וזי ־ < * T כי כרחוב העיר י לישון אפילה. קול ענות גבורה. לא ל,פ נביא גפ1ר כיואל! חזק,ואמ״ן בקולו כמו אל; בי מי כמהו עוד בגבורים׳ נשא קולו ולקרא: הקיצו שכורים? ר׳ אליעזר בן הורקנוס השני. דקלה הפורה אין דרכו כסל׳ * V * T I t ״ ( ־ * V T כי ןף&ה סימה ^ל׳ כסל. ומכל הטורים הוא בריא אולם׳ ואם יהיו כלם ב?ף מאזנים ׳ י־ •« \ ד ו*' »־♦ ודקלה בכף ‘שנ״ה רח3ת ידים, »• 111 ן־ו t T - ft ־ ד.מ* הוא מכריע את כלם. *־ ־ * * י \ T איש מלחמה. זאת בתורת אל היטב מפרישה: כי יקה אייש אשה חדישה. -< - , .-ז, שנה אחת לא יצא בצבא; פקחת זיגלי אישתו לא חכמה. לשונה חרב חדה ׳ פיה להבה, למד בביתו כל תלאות המלחמה. לך אל נמלה. ראו עתה היום רבו החכמים, אשר בחרו את דרכי הגמלה; 1 •י TTI- - V ונפשם רק בעבור זאת עמלה. ■' ד ־'!',? , יי י למען יאכלו לחם כל לדמים! שם עולם. זאת הפעם אשיב דבר לאנשים השאלים ז לפה יקרא ל מ זי לבער. - T T יד!" I * V * ־ * אישר לא לפתח פיהו בשער? :ען החל לקחת שתי נשים! מרדכי באם. ,von Salomon Breslau מכתב זה ימיה שלשה אשר הקלה ל לפני אח ספרו ח פ אל ח הnשjי, וכעל -נ הון אשמח עליו < חסארס הוא מן האדם עושהו, כ׳ כל יקר ראחה נו עיני, למדי שמיזי עיני נו, עמו אשחעשעה; חפוסי זהנ המה עשיזנויזיו הזנוח נמשכיוס qps מליצה גנוהה ונעימה, פנינים וענקיש לצואר• הנח הענריה, סחילי חוד על פלג* הדעא והחנונה נגן השפה הקדושה. אשל לנוח נשנים עזונה שוממה ועלונה שלחי זאה היחה וחחכס נצעיף והחעלןז נירכחי היכל ננוחיה השפוח החיות, ומנעד לאשנג נשקפה וסינג אם הלשונוח למצוא נניס מקשינים למיתרי כנולה הממלאים כל כליות אדם לגש קודש עח הזה היסה גם חעיל ארנאל, ולכן נקרא שמח א נ ל ני ח מעכה." גס פה שגג נרואה, מלנד קושי הדמיון. מלא אנל ניה מעכה היחה נימי דוד ונזכרה (נש״ה כ' ע״ו) נמלממה אשר עשת אח שנע נן נכרי, ואלנאל היחה עיר נאלץ הקדושה נימי נית שני ולא נזכרה נמקרא, וארנאל אשל תמצא (נהושע י׳ י״ד) היחה נאלן אשור, ואינכה נוחן טעם מעה־ד לענל? וזאת שניה הלא ננל מפוח אלץ צני הנאמנות נזכרות גס שהיהן נאק הגליל?