Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 46

— 46 — ,דעהו. להיות הוקע עצמו נדני הלכה בקול גדול, בקול השופר מיבנה, אשר ,לא שמע איניש קל אוניה מקל הקיעיא דימידא•* (ר״ה ל׳ א׳). ההולך וחזק על מאוד נהא״לג׳צ די״ט להנזכם י״ר פהיל׳פפזאן. — ואדרבא אם ימצא אח דבר׳ לנכוניס, אז נקול יממה דקה, יחוודה לאמור, נרם דברים שאמרח׳ והקעח׳ לפניכם נהאלג״צ די׳ע נוממער 9 לשנה 59< עעוח המה ניד׳, והמלאך הממונה על השקיעה גדולה, בצפצוף פה. — יצא לשק נגדי, בהביאו להשופר מיבנה. לק ערג ולערבב חחקיעוח מהיודעים ולא יודעים נקניעא דירחא, ושם אוחו בפי להיוס הוקע נו יחידי. אח הטא• ומשוגה׳, נבטו׳ שפחיס ביודעים ובלא יודעים . שלמה פרענקיל. Beitrag zur biblischen Geographie von Bk. Boß. מגורי העמים בימי עולם. כאשר גוע אני החוזים יקר לוח ונאמן במעון חמים דעים על פקגת ינו, עוד לא נעזבה צאן מרעיחו, אשר הוניל כל ימי חייו כרועה ישר על נאוח חמד ועל שלגי עדכים, עוד לא החהלך עם בחירו באפילה ואימה חשכה, עוד החהדרו פני לאוס קדום בהוד שביני החלשה, עוד ההעלם ביה יעקב בנעים עריפי אור יקרוה, עוד זוחל עליון נגה על ׳שרון קגלתו אשל נשא על כנפי מקדו מקבלות ארץ צען אל ארן נחמדה וכלילה •יפי, נאשר ישוב המאור הגדול נהדר וצבי חפאלח על מרכנוח אם לוהע נירכתיס ימה, עוד מידו קינים לש ו כני חלד מנגה נגדו, כי נתן מזיו קדם ומהמדח כבוד איש העניו מאד על• משלחו, אשר גם הוא עשה נפלאות במלחמות אל כי עצור עצל את השמם ואח הירח בשבילי מרומי שחק, כאשר יעצור גבר חמים אח עול ימים רפה ידים המפזז נשוקים והמכלכל ברחובות קריה ואולם כאשר מח בן נון היה קהל ח' עם נזוז ופקו׳, בתיו הטונים והיקרים נהנו ללשון אש , כרמי חמד אשל נטע ביגיע כפיס נרמקו מרגלי משנאיו, עמקיו בר עטפו שמו לחרבה, ואדמת עדן אשר גיל חגרה ותתעלף נמעעה ההלה, היסה למהפכת חרשי משחיה ותהי כאשה קשת רוח מתאבלת עלי אלוף נעוריה; היכלי ענג היו מעונות לבנות יענה, ופלחי חמי ונטע׳ שעשועים נכרתו כראש ולענה. אך לא לנצה יזנח ה׳ עמו, כאב נאמן אשר לא יכה את בניו הקולרים מכת בלחי קלה, ולא ״קרמו בשבט אפו בלי חשך, עוד הקים למו מקרי לב אנשי אמת אשר היו למו לעזר ולחושיה והושיעוס מידי אויב המציק, וחוייעוס נתיב מצות ומעגלי צדק כ״ג), אף נשאר ימות השבוע, הוא רק מדבריהם — משום קפיקא דיומא, דיי להתקנה וליבנה לתקן ולהוציא עצמה בהתרת התקיעה בפני נ"ד וזמן נ״ד. כי נ״ד זלתין הן, אבל לא להוקיף נתקנה אחר תקנה גם להערים חקמוכוח. ולדברים האלה נ״ל לכוון אח דברי הירושלמי (שם הלכת ב') ,ואמר אף ניבנה p . ירושלים דגר תורה, והעיירות הקמוכוח לה י״ת ורינ״ז מתקין על דברי הורה, ויבנה מדבריהן והעיירות הקמוכות לה מדבריהן, ורינ״ז מתקין על דבריהן, ויש תקנה אחר התקנה" — ׳עו״ש ותראה כי דברי נכלל בדבריהם — ... ונזה יתיישב קושיח הרב נעל ק״ע, על הראנ״ד ורש"׳ וחו״ק, דאמרו אבל לא במדינה קא׳ אף על ירושלים, וקשה הא אמרינן הבא דירושליס דבל תולה והיינו מדכחיב והקרבתם, וזיהו בזמן םנ"המ קייס וכשיטת הרמנ״ם, נם מיקאמל ירושלים דבר תורה משמע דהא לחני במקדש תוקעין קא׳ אף על ירושלים עכ״ל, ולפי נאורינו בדברי הירשלמ׳ אדרבה «קת״ע המה מהירושלמי, כי לפי דברי הירושלמי, כל זמן המנוחה והעלית, וכל העם עלו לבית ל בשמחת. אז היה כל המלים מחכנקין וירושלים בתוכה, נאמלס לבו ונלכה בית ד׳ לרצוח בקול שופל נהמקדם ובמקום הקרננוח דייקא. — אך כאשר נחרב ושבח העובר אורח להמקדם מפני שנאה חינם, אז העמיד רינ״ז את הדברים על דברי תורה, לתקוע בירושלים, וגם נהע״רוח הקמוכות שהן כעיר שחיברה לח יחדיו. — דברי הכותב והחותם באיי ליום ז' לחודש הראשון לחדש׳ השנה, שאין תוקעין נו לרצוח. בבית הוועד ני ידין עמים, רק קול תרועת מלחמה אנוכי שומע. — והעושה שלום נין מלאני מעלה, •עשה שלום נין מלכי מעה, ונשלומס יהיה לנו שלום.