Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 35

— 35 — ממזיקים נלווסים וגו׳ ושנונים איש סלנו נידו וכזי חיסו הגמל לעיניים כ* נחום השמש רואים נעוב ונעיניס שקוחוש הסזיקו נחלנ ורומס "ואהט דלא איגרי אינם׳ נקרנורזא" כי עי״ז לא יוכלו הנשים הצוררים והסגרות ולהתקרב להחומי! ולחה מארבים ופסיחה השער נעור העלעה לבוא כגנב, כ׳ נרחל עיניהם ולא פסחו השער ואז'היו יכו לין לראות אם האויב הוא נקרנוסא להסומה או לא. או נוכל לפרש "כחלינהו לעיני' כפירש״י שממי עיני׳ בכחול כי כריתת הברית והתקנה הנ״ל להבדיל נשים נכריוס חוץ התועלת שיצא מזה לחיזוק הדח הוא ג״כ קשר אמיץ בין כל עע ישראל ולא סלדו לננס לקרנות העמיס וגס נתרחקו בזה מן הצוררים כי אינו דומה שונא קלוב היודע כל חמסתליס ואי אפשר להשמר ממנו לשונא לחוק ובהבדלה הנשים נכריות שימו את עינם ואתני לה ו דלא איגלו איניש נקלנוהא מאת שלמה שרענקיל. Nachträge von Salomo Frankel. העלות, ואגב שהתחלתי נשי״ל אמרתי לסיים בש״יר, לראות אם יקיים בחיוורסו להשתבח בהדנריס שאמר בילדותו על חיוולא (סנהדרין ל״ח) נב״הע לשנס חק״ץ ז״עע 4« מגיא הרב שי״ר נוסחת העלוך ,ת־וודא דני לי ישמעאל" ומשבש נוסחתו ואמר שבמקום. מלה ישמעאל צ״ל שמו כמו שהיא לשניו נש״ס שם "חיוורי דני רבי שמו" ומפרש כוונת דבריהם שהתכוונו לגרמני ענדא דר' •ודן נשיא, וגרמני פירושו לבן ביותר ונודע שהרומים קראו כן לאשכנזים בשביל לובן פניהם א״כ סיוולא הוא ממש גלמניע או שנקרא כן בשביל הצרעת שהיסה נו מנשיכת הכלב וכו־ יעו"ש ולא יכול לעצור במילין לשבח אס מאור עיניו שמצא כוונתם בפירוש זה על נכון. וכאשר שבתו רעיוני למצוא מנוסה בנאומי ורציתי לברך על מאורו — נפלתי וגלוי עינ׳ם על מאור עיני וחשכו מלאות לשים בפי רבנן היושבים על כסאות לדרוש נהשם משיח להוריד ולחלל אח שמו נשם ענד דני נשיאת, ואס לסמוך שמו בדרך אסמקתא מהמקרא ע״ש מוריהם, כמו שסמכו בבי ר׳ ינאי ולי חנינא ור' שילא. חכי היה ירד כבודם לאמור יהודה או רבי שמו, כי דנינו הקדוש הנשיא, היה נושא וסובל ׳סורים ונגעים (נ"מ פ״ה) ועליו נאה ויאה לסמוך הכתוב "אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם" וכמאמרם (שם) כולהו שני יסור׳ דרגי לא אלטריך עלמא למיערא "ובנדרים נ׳ איתא" יומא דאחיך רבי אחא פורענות לעולם," הרי לך כי הכתוב הזה היה נסמך היטב על רבי ולא חיה נופל ממנו גם בלי סיועו! טנדו או ענד של נכדו שהיה עוד נרחם אמו נעת שקדשוהו לבנן לרנינו הקדוש לדרוש ולסמוך עליו השם משיח. — ואס לזאת תפש הלב שי״ר משענת הרצוץ הזה, למען לדרוש נהשס סיוולא על גערמאני או אשכנזי (ואך כ׳ הוא מחכמי פולין לצה לדרוש ע״ש העתיד בכבוד אנסג׳' ונדרך חידוד. — הלוא ג חידוד הזה היה יכול לראות במאור עיניו את ל' מאיל מאחוריו בהלכו או ברחו לאסיא — נ׳ לפי חתרגם ירושלמי על הפי ובני גומר אשכנז "אשכנז אס׳א, הלי לך כי הרבנן נמעלנא קורין לאשכנז אקיא• ומצאנו לל״ה שתלך לעבר שניםבאסיא (מגילה י״ח). וגם לפי דברי הירושלמי כלאים מת שם וגס מדבריהם שם מוכח שנמעלנא היו נמצאים אנשים או לבנן שתיו אומרים עליו שהוא משיח כדאיתא שם "ל*מ הוה אדמוך באסיא אמר אמרין לבני ארעא דישראל הא משימכון דדכון" (ומזה ראיה לדברינו בכ"< העפע 19 של״מ היה מניח בן כוכנא וע״כ גס לאחר שחשכו הכוכבים והוא ברח לאסיא. לא שנתה תקוות סייעתם ופיו קוראים אמריו מאיר שיאיר להם באפלה ועת צרה. לעורר הגערמאניען ללחום עם הלומים. — ועי"! תבוא תשועת ישראל, כי ׳תנעלו מעפר יושבי ציון ויחקנץ לנקבציו היהודים יושבי גערמאניען, כי לניס מיהודים יושבים שמה, מלהלך לעבר שמח השנים ונתקוותם זאת היו מייחלים להיות אשר "עתיק יומין יתיב לבושי׳ כתלג חיוור וכו'" דניאל ז', (ויש לתאריך נזה ואכ״מ): — ומלבד זאת יתכן על ר״מ השם סיוולא אן> לפי פלש״י והערוך נגוע ביקולין — כ׳ היו עליו ולא מש מתוך ביתו (ע״ז ׳“א). והיה מטולטל ממקום למקום ועלעולא דגנלא לבא קשה במאוד. וגם לזה נוכל לקרוא אותו נשם סיוורא כ׳ היה המחוור בדורו וגס בבי רבי ־־ יסתם משנה ר״מ (סנהדרין פ״ו וגינוין די) וגם בית אביו רשנ״ג אך שהיו מתנגדיו כיבדו אותו ופחדו ממנו. ולא שלחי אחריו ולא מיחו ביזו כשהלך לעבר השנים נאסיא, ולא עשו לו נאשר עשו לתני נא בן אח׳ ריב"» כשילד לגולה לעבר שם השכים (ברכות ס״ג). — וזאת היה