Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 33

דברים אחדים על אגדה. .Bon S. Frankel נכ*< כלן 19 צד 35 מובא נשם החכם יש״ר דני חמוח נאונקלוק שמחמם הפקוק כי אם כה חמשו להם וכו׳ (דניים זי) "ארי אם כדין חענדון להון וכוי הל^א א׳ אפשל שיהיה סנאי ימן כי אין אחריו חשונח החנאי? יעו״ש. ונכוכני יצחק כלך 15 צד 56 קיים הכוחג שם ומי אשל ישינ לשואל דנל הלאו׳ לאמלו וכו' נכל לנ אודה וכו, עכ״ל ולי כלאה שהחכוון נתמומו נניאול הכחוג כי האיקול מנמחיהן הוא משום קרן ע״ז וכמו שנאמל שם נפילוש לא חחחחן נם כי יק׳ל אח ננן מאחל׳ וענדו אלוקים אסלים וגס הנאמל שם מקודם צא חכלוח להם נריח ולא תחכם כל איקולם הוא למען נל יחמלנו עמהס והוא לסייג וגדל שלא ילמדו ממעשיהם לענוד מן ואנן כמוהם, כ׳ אס לא תהיה להם החעינוח עמהס אז ממילא לא יעלו מסשנוח פיגול נלנניהם לאמור למן אני אחה כי אמדוה הנורא היא להם נקנלה מדור דול עד אנלהם אנינו וכמו שניאל הלמ״נס מאמרם אנוכי ולא יהיה לן מפי הגנולה שמענו שכל אחד מישראל השיג מדעת עצמו ולא היו צליכין נזה למשה. וגם חכמינו ז״ל נקנהדרין ק״ד אמלו "׳מעין היו ישראל נע״ז שאין נה ממש ולא ענדו אלא כדי להחיל להם עליות ונזה ינוא לנכון סלנוס אונקלוק "אלי אם כדין חענדון להון,והוא האמור למעלה שלא חח גם ולא חחחמן נמו ולא יהי׳ לן החמלנוח עמהם אז ממילא יהי׳ לנן נכון ונקוה" מזנחוחיהם חמוצון ומצנוחם חשנלו ואשריהם חגדטון וכו' כי עם קדוש אתה לד' אלהין וכו׳ ואין אני לרין להזהיר אותן נפרועלוע על זה כ׳ אס לא יהיה לן הקינה. המניע אוהן לזה, אז מיעח עצמן חעג חחעג אותם ולא חממא נפשך נעו ותלגום אונקלוק עולה יפה גם נתמשך הכתונים כ׳ לפי דנלי המנארים מזנחוחם חחוצון ונו' דלן צווי היא מקומו מחכחונ הלז תיכן) אחל הפקוק הראשון כי יניאך וכו׳ "לאמור" מזנחוחם תחוצו "וכו' ואתל זח לאמור "לא תכלות להם נריח לא תתחתן ונו' והיא על דלן לא זו אן) זו לא לאסור מקודם הקל ולצווח אח*כ על החמור. והואיל שנא לידינו מאמרם קנחדלין ק״ד ננאר גס מאמר נפלא הנמצא שם (וניומא ס״ע) קמון לזה (והוא ג״כ מענינינו) "ויזעקו נקול גדול אל ד׳ אלהיתם מאי אמול חיינו לאחרוני לניחא וקליא להיכלא וכו' יעו״ש על קון) כל המאמר חלות ופליאות המאמר נודע לכל. — וזה אשר נלאה לענ״ד ננ׳אולם שהתנוונו ורמזו נמאמל הזה לעזרא ונחמיה שנזה אשל נדלו הנשים נכריות מהזרע קודש הרגו ליצלא דעכ״ום ונקיפור הלז לא הוסיפו ולא גרעו דנל מהנאמר נעזלא ונחמיה על הנדלה הנשים נכריות (עזרא כ״נו ׳') צא ננדלו העם וכו' כחוענוחיהם לכנעני וכו׳ כי נשאו נשים וכו' ונפסוק ז׳ מימי אנוחינו נאשמת גדולת עד היום הזה ונעוונוחינו נתנו וכו' נחרנ ונשני ומאמלס היינו לאחרוני ונוי וקעלינהו לצדיקי ואגלינהו לישראל ועדיין הוא מרקד ננן וכו׳ הוא מלה נמלה מהנאמר שם "יתנו חלחא •ומי נחעניחא" נם זאת נמצא שם עזרא פקוק ה' נמנמת העלג קמתי מתעניתי וכו׳(וג״ק ׳׳) ו׳קס עזרא לחם לא אכל ומים לא שתה (ואך שהישינה נחעניח לא נאמר נפלועלוע לק על עזרא נאמר שהתקנת נקראת על ימו כי היה הראש וגס מקר נפשו על זה וכפי המגואל שם היה גם יל הזקנים אחו) הר שישנ הוא והמעדים עמו נתענית, ואם כי חכחונ לא ניאר נפירוש שהתענית הלז נתמשך תלתא •ומין נוכל לומר שהיחה לחכמינו זאת נקנלת או שלמדו זאת מהנחוג שם וכל אשל לא ינוא לשלשת הימים נעצה השלים והזקנים וכו׳ ולמדו מזה שכל השלשת ימים היו נתענית הוא והזקנים כי נשמע משם שכל השלשה ימים הצלו היו נלשכת יהומנן ומים לא שתה. יעו״ש. "נע׳ להוד* גם זאת נמלא (עזרא ע׳ ו׳) אלהי נושחי ונכלמתי וכו', והנה אן) שהיה לעזרא נח ועוז כפי פתשנן הנשתון (שם ז׳ פ' י״א) אשל ניתן לו מהמלך ארתחשקתא כנאמר שס ודי לא להוי ענד דחא די אלהן וכו' להוי מחענד מנח הן למות והן לשלוש׳ והן לענש נכקין ולאקורין הרי שהיה לו כח גדול ולשום מאת המלך ונכ״ז היה צריך לרחמים כי חיה נמעל הלז יד השרים והסגנים וע״כ היח ירא וחרד אולי ימאנו וימרודו או שינחלו אנשים נחירים לשליח לחמלן להלשין עליו, וכן מנואל ניוקיפו! לרומים שהיה ירא ומרד מאוד ולא ידע מה לעשות עד שאמר לו שכניה נן יחיאל אנחנו מעלנו נאלהינו וכו'. ונזה נתגונן נמאמרם "נפל לחו פתקא מרקיעא דהוי כחוג נח אמת" ונאמר כ׳ נשאל השם רקיע על שר וקיגן ע״ש מדרגתו העליונה ושכניה היה מהשרים זחקגניס וע״כ סיכן> אחל התוודות משכניה אמר "אמת" אנחנו מעלנו וכו׳ ועתה יש