Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 32

— 32 — '1 '} הלכי יושב• רעיי אל משכבם, עז חצוח ליל •שהלכו אנשים אין «ספר ברחובות קר.ה, מאוד מאוד משקה נפשי לנקי פה אח אוצר חקמרים אשר נמ״עאום, אילי אמלא מכתבי יד נלשיננו הנןדושה אשר עדן לא ראו אור ואעתיקיס לי אם ייענו הדברים געילי; אכן אין לאל ■לי לעשוח בחפצי, כי ביום אנכי עושה מלאכחי בעד משיחי וביש מלוני ובלילה אוצר התפלים סגור ידמה׳ כי גם אסם קראתם נמכהגי המס אח אשר היה פה רעם גדול נגד אופן ששיטחינו. כי קמו אנשים אמדים מתוך שברש מרשמי על בל חי זימפאו דברים על עס ישורון, כי לא כן יעשו, גקחשם מאכלס חדה לשחוט נהמה ועון>, כי קול המיתם ושאיפתם רוח אחלי נשחטו יעידו כי עודם חיים וכואבים, וכי אכזרים אנחנו, בני בלי ממלה געשותינו כזאת; אכן לבים קמו ללחום בעד תורתנו, חן ענני עמנו, הן מחכמי העמים ולהראות צדקת חקותינו וחמלת ד' מל ברואיו עד בי קפצה עולתה פית, סיטננו נדמו כאבו ולא ,זדו עוד לדבר במשה ובאלהיס. לפני ימים לא כבירים קראתי בעלי חדשות אשר לרופאים דבלי רופא אחד, גדול שמו המדבר בטוב .המילה ותועלתה לבריאת האדם והוא יראה לכל מנין דבר, כי הערלה חקבב כמה וכמה מלאים אשל לא ידעו הנמלים וטרם יכלה לדבר ידבר על לב אוהנין ומיודעיו להמול את בניתם נעת יולדו. זה ימים הקול הולך וגדול בארן הזאה, אכן שלג לא יכסה פה פני אדמה, ומעת היותי על פני התבל עד עתה זה פעם הראשון אשל לאיתי הקחיו חולן. מבלעדי הלבן פני הככל במעטה שלג. בכל אלן ענגלאנד לא ישרפו עלים או תבן ב׳ אם אבני גחל, שע״נקאהלען. אן> כי כנר נלאסי להוציא מלין מפי עטי, לשונה תדבק אל חנה והדברים אשר דברתי באזני אחינו יצחק גס לך אחי נחמן! עלונים ונתונים המה; נבל זאת לא אתן מנוח לאצבעות ימיני ובעד יחם קסת׳ לא אסגור עד כי דברתי גם את ך דברי שלום ואהבה, עדי הודעתיך, נ׳ חקוק זכרוכך על לוח לני תמיד ומדי זכר אזכרך ימם לני בקרני ודמעות עיני תזלנה על קשי יומך ועל התלאות אשר עברו על ראשך מעת היית לאיש; אך בזאת אחנחם כי ד' יכה ויחבוש, יממן וירפא; ואן. כי השקך מכוס התרעלה הנת נתן לך טוב לב ורוח ששו! אשר ימתיקו בפיך תמרורי מי רוש ולענה, ואם גס יכבד על שכמך נעל דאגות כלכלת ביתך, הן גדול כת הסבל', אשר חננך ד׳. על כן אחי, חזק יאמן! אל יפלו פניך ואל הוסין. יגון על יגונן j בהיותן קר וזעף . ידעתי כי יש ארצות בתבל אויסטראליא, אמעריקא אשר ישמחו יושביהם I לקראה הבאים מארצות אחרות, ואס הלנת שמה אתה וניתן מה טוב חלקן ומה שפרה י נחלתן! אכן מ־ זה יכלכל אתכם נדרך, מי יחן בעדכם שכר תאניה? ומלבד אלה, אשתך החיי אסורה בחבלי חליה, לא תוכל לצאת מדלתי ביתה, ומי יודע אס אחה תצלח לעבודת השדה הקשת אשר לא הסכנת בה מעודך V שכון איפה אחי בארן אשד גרו אבותינו בארן חבלתך אמנו תחי׳, במקום נאסן. אבינו יעקב אל עמיו ועשה כל אשד בכחך ללחים ניד קשי יומך, אולי ירחם די ויהפכהו לאוהב לך וישלת ברכתו בכל אשר תעשנה ידיך. אס תבוא ביתי, עירה עפעריעק הגד לאמנו תחי' כי גם בשנה הזאת לא שכחתי יום אנלנו ונשבעה טשי לחדש ענת הגדלתי והקדשתי אח שם ד' ננ“הכ הגדולה, Diilc Street,, באזני כל השומעים, על הלקח מאתנו עטרת יאשנו תנצב״ה.--*}' *) ואתה הקורא אם יפלא בעיניך למה נחרתו דברי אלה, חסרי תואר ודלי מליצי! בעט ברזל ועופרת, שאל נא אס המסדר את הכוכבים ויגיד לך; לא עלי תלונתך כי מעולם לא עלה על לבי לתפין דברי אלה בישראל.