Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 27

f נוה השל1ס נסשף שואלת, - י ־ v t Irrt תחף תלאה למציוא הדלת. הט לעצתי אזן'שומעת, וידף תע1ז נגד כל קמים. זדו T I ׳ V•» ד IT חדל מאכול מפרי עץ הדעת בי איווה;עור עיני חכמים, לך למשעד כבהמה נשיה, -ו :-,,■1 -,-י ומכל עצב לעולם תפדה. .ישא בחיקו מכאוב ועצבת; דברים באלה שפתיו מגירות: בן ארם שים בלי גלה למשע ׳ הט את שכמך לגדל המשא. ־ י• V , I I ־ ־ T תאוות גסישף בתוחלת חגוריות, שיוטנים רבים איותף :עצורי רגליף במוסריות תמיר אמוריותי חיוח וקימוש על ארחף חורו, .Beiträge von M. Ehrcnthcil, öffeutl. Lehrer מבית סקרעז הישיובן Op לענותי, קיול הפטיש?-ץזמע בתדר שנתי י׳ נהלום החרש ׳ :הליום בןעת"אפ?ם, תחת הלמו הברזל?הזק כפלי.ם עמי. עמי, אם 3ם קל צבאות האמות׳ בלם!חיו עליף :קראו לסהלמות, אל?פל ל?יןז: כייכאשר^עינוף ׳ כן?ך3ה וכן?פרץ"עצם סילף. - על T הנהר. (.Nach dem Ungarischen)!בוא הסתיו וגלי הסום?קפאו תחת מעטה הקרח עדי מעט יבואו הימים ושערות׳ כשלג!לבינו; תבוא העת בפנים נזעמים ועמוסי בקבר ילינו - אשרי האיש?חיה באמנתו היא לבדה תנהלהו לקבר; נעימות עד"תה:ץה אחזתו, יעלי משכבו:נוח בלי קבר. בערבה נחקרה לעינ?ם?לפת הנמל באביב; ועלי שפתו" מריח מים׳ ששנים/ציצו מסביב. היש מהנחל ומשבריו :מהרו למו,ימי חזיתי; מהששנים עלי עבריו?בילו פרהייתקותי. — יביוא החרף בעד יומים ועל החף?ביל הקרח;