Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 19

— 19 — אס פתח רדפה סתום בנישף חמדת הי-1פי אז תרחק מטן5 י תמצא׳ אל נא תרגז, אל תקבנו׳ י.'ש תחת כובד חובותיו כורע׳ אף בנגיניות אל־־גא תפצה ארדפיף׳יזכוד נא הנושה ד,בא לקחת * אף לא תשכב ישם.על מפתן האהל׳.;ש־אי'ש אביו קישר,, את־זכריו;שת אף אל תליון על האשד,’בשחר, נגד עיניו תמיד. אל איש יש ברם׳ אף בל תתראה לד, במגנה נפש:;דאג כל רגע פן יאבד הפרי. י את רום לבה תשפיל בראיות קל אלה,ואישר צי אדיר ליו יזכור שבלת; ובכן אייש אייש את חמדתו.יבריח. נוס ממקום גלמוד׳ בדד אל תשב, בקהל עם ישב, ושמח.רגל ב-־נימיו. יחיד אל תמצא; עמל וכעס זי ־ t 7 T ד;שבע פרא בודד׳ ובלבו..ירא את צלם;פתו; לו אין תחבושת. הביטה איף בלילה על הערש באשר אין אייש אתף׳ אבלף;רב. איים אל תמאס, .אל נא תכוגור הילת; והיה עלז׳ לא אייש המה;קצף, ומצא חבר נעים; אולם השטר מחברת איש נקשל באשר נכשלת. נוס מאוהב אשד. כאישר מקטב, פן :ךבק־בף הרע .את הדבר,’ גם פן;ישוב;.עיור מדוח רפאת. קריוב לגג לא טיוב כבה דלקת, מפתח ביתה סור ׳ אם הוא פתוח ׳ אל תפן אל קולה אם תקראף; אם ניועךת אתה לבא בערב, תיוחר מן המיועד, ולזעמה תבז. סבול את־המשא ׳ וישמע שמיוע אל — מציות׳ כי לקח טיוב נתתי. אם קי לבב אתה, ובן? אין מזח וכח לגאל מעבדות פרף ׳ ישוב מן המלחמה, באשר ללכת .׳־לדה הרוה לף, את צמאיונף רוח רוח ׳ וישתה מן הכיור מ;ם, וישתה עד אם תמה ולזרא :הי ■ תגל עם ח;פה ייומם ול;לה, אף אל תךחק ממנה אם שבעת; ׳ השאר ישם עד תלדה לף לגעל ׳ וכמבית האישפיות ממנה תנס. קנאה יפחד האהבה.יבעירו; כן גס־אתההרחק תרחיק טמנה, י *•TJT T T •ין־ ־T ־־ I י■ I ־ I ׳ V ■ I ן כנערת אל האיש ׳ לחשק המה אם כביות את האיש תחפץ נפישף. אתה א.פ'וא אל תירא נא ׳ אל תגר אל תמצא אתה במקיום;דעת פן תכגד־נף ׳ פן אל נכדי תנתן; כי תמצא 3ם היא; לה אל תשתהו, אל־תירא נא׳ שכבה תמיד לבטח. אף אמה ואחיותה אף האיומנת' זכור שמיור כי תחם אם .על - .נער הדחק תרחיק, אף 'שפחתה בל תתא יורד למלחמה, מעל רעהו׳ לתת 'שליום אליףבשפת שקר׳ J :ען עליו תפחד פן.;רצה* אף בל תישאל איותה לשליום דלברתז את צריורזיף זכור נא העלם׳ “ התאפק נא, כי כן תמצא מרגוע. תן אל לבף מה חסרת (י.ען לא טוב אחי כי עם כל אייש תשיח חסויון קל איו■ כביר לאקחסר גבר); על איודיות ךו;םה, ואישר בגדה,