Kokhve Yitsḥaḳ · 1860-01-01 · 25 (1860) · p. Seite 20

— 20 — אזי הרע ה3ד1ל עזה אגירה: * 1 T T ־ T י 7 ־ ■ T אל דברי ה;םה אוזה ביומח, לאמיר מהר תשוב ולעבדה תפן, . '׳ ’ 1 ’ LL י' ותנחם את לבי כאשר סללה. עורה הפתי, עורה עורה עורה, העל אשד, תבטח? ך,אם לא תדע כ* שוא ודבר כזב אתה עודו, וכסי.ירדן בין עפעפיה בכה אף תחבולות יש לה כצבא שמים? אל תגר נא אל האשה מה טעם ממנה תפרד י ותלוניותיך אל תגר נא אליה י אף אל תוכח איותה על חטאתה; כי כל הגבר המגדף דודתו,.נפישיו נכספה לשוב אחר ימים לנפול בלהב. את כי עימם לך אולם לא תהז ׳ קומה קח מירי אבן הבחן. תן בלבבך שיה א^ל רב יפי יתר טובות מראה; שור כה בהרת. אך ל8;פ;ד, תבחן בלבד, אף יתר כל מדיותיך, באמונה נס ככה, עד תבוש, עד תחפיר באיש השליכה . י * •ו־ ז״ - , . T כל מכתביה נא׳ אל תקרא במר. T 71:• - T T V 7: T אסיע צלמה אתןד, קום השליכהו, אף הרחק מכל מקיום ששמה את היפה מקדם התענגת, V ־V|,• TT ־•־;, וזכור כי על נקל :בער הרמץ ♦ נוס מבתי שמחה׳ כאשר:צחקו החטאים׳ ולקהל רב.ישמיעו דרך נאוף, ובקיול ערב לנו, עד אל קירות הלב;בא הארם. הרחק מהם. אף משירי זמתה, ״זי• v I ־ ו * - י 1 T ד,שמר נא■ פן תקרא בם, כי רבו. דע כי:ראת גנב תיוקיר כל הפץ ואשר הדלת מקט- לבעל. טיוב תנקם שתיוק. אם אשמע גבר יאייר רכל: עתה אוהב אינני אדע אנבי כי עודו ננוע. נם לא.יאות כלות מהי החשק פעם אחת, רק בתבונה נשגבת, לאט לאט, כאשי ימשוך השמיש מ:ם מכלי עד יורק וא',ן. לשנוא את רעיתך גס זה פשע, ולבד איש אבזרי:עש כאלה ׳ נם־תיועבה היא זאת לאליה׳ חלד. איותה שכהת .ותזנה, דיך ו איש השונא איותה ניותר ביו שריש ׳ או בטל אהבתיו מחסרון כסף. אל תשפט את האשה כשער׳ ובישליום ובמישיור אולם תפרד. עלם פנע את דודתו ברכב׳ וירב עמדה, ותנו הוציאו את זאת ממרכבתה עד נשפטה.;צאת ׳ ו;ךא אותה, ויהי לאבן, ו;חבק לה ויאמר לבבתני• את זה הזיתי, ואומר אליך הסכן וישלם,פן תפיול ע;יד בפחת. בל נדה כל אתנן חנה אליה׳ אל תשאלנו נא אף אם רב עדך. אם תקרה באשי היא שם, השמד באשר עד כה שמעת; ובכן שיתה נכח פניך רשע הבוגדת, וישבועות שקד ונדרים נדרה. - •"י1 .י' ", לבא ביתד, את השער אל תיטב, אף בל תעדה צמיד ושאר,ונזם, אף אל כל רעיותיך, לב אל תישת, וחישוב את רע;תך שאהבת בין הבניות ההן אחת כהנה.